הבדלים בין גרסאות בדף "מוסר עבדים-אדונים"

נוספו 215 בתים ,  לפני חודשיים
מ
למה?
מ (למה?)
'''מוסר עבדים - אדונים''' הוא נושא מרכזי בספריו של [[פרידריך ניטשה]], בפרט בספרים [[מעבר לטוב ולרוע]] ו[[לגנאלוגיה של המוסר]]. ניטשה טען כי ישנם שני סוגים בסיסיים של מוסר: מוסר אדונים ומוסר עבדים. ערכי מוסר העבדים הם נדיבות, ענווה, אהדה, ואילו ערכי מוסר האדונים הם גאווה, כוח, ואצילות. מוסר האדונים שוקל את פעולותיו בקנה מידה של תוצאות טובות או רעות, בניגוד למוסר העבדים אשר שוקל פעולות בקנה מידה של כוונות טובות או רעות.
 
==היסטוריה==
[[קובץ:Jean-Léon Gérôme - The Christian Martyrs' Last Prayer - Walters 37113.jpg|ממוזער|רדיפות כנגד עבדים נוצרים ברומא ציורו של [[ז'אן-לאון ז'רום]]|250px]]
לדברי ניטשה מוסר העבדים התעצב ב[[רומא העתיקה]], כאשר ה[[נצרות]] שהייתה כת חסרת כוח נדרסה ונוצלה על ידי בעלי כוח, ואזי כוח, עוצמה, ואומץ, נחשבו כטוב והעדרם כרע. הנוצרים המושפלים פיתחו אלטרנטיבה, והפכו את המושגים באופן לשוני. וטענו שהטוב הוא הכנוע, העניו, והחלש. ואילו החצוף, הדורס, הפוגע, הוא רע. במרוצת הזמן החלו האדונים לאמץ את זווית הראיה של העבדים, ומשכך שוב לא יכלו לשלוט בהם, ובכך הדיח מוסר העבדים את מוסר האדונים.{{הערה|[[חיים שפירא (מתמטיקאי)|חיים שפירא]], '''מחשבות לעת לילה''', [[כנרת זמורה ביתן]], [[2013]], עמוד 248}}