גז בוז – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עדכון שדה "שנה" שאינו קיים בתבנית צ-ספר (תג)
מ עכב -> עקב (דרך WP:JWB)
שורה 263:
=== דוגמה - הליום 4 ===
 
בכדי להמחיש את החישוב נתייחס כדוגמה להליום-4. אשר מורכב ממספר זוגי של חלקיקים בעלי ספין חצי שלם(פרמיונים) וככזה הוא עצמו בוזון (ספין שלם). על כן ניתן לקרב את התנהגותו באמצעות מודל גז הבוזונים. למעשה עכבעקב זמינותו הגבוהה יחסית הפך הליום-4 לדוגמה מרכזית בעיבוי בוז איינשטיין ונוזליות על. יש לציין כי מידולו של נוזל ההליום כגז אידיאלי הוא קירוב בלבד, למעשה ניתן לבצע קירוב טוב יותר באמצעות מידולו כ[[גז ואן דר ואלס]].
 
בהצבת נתוני גז ההליום לפיתוח הנ"ל מתקבלת סקאלת אנרגיית הבעיה (ההפרש המינימלי בין רמות אנרגיה) אשר תתאים לטמפרטורה של <math>\frac{\Delta\epsilon}{k_B}\approx1.8\times10^{-14} K</math> בעוד שהטמפרטורה הקריטית שנמצאה היא: <math>T_c\approx3 K</math><ref>{{צ-ספר|מחבר=CHARLES KITTEL & HERBERT KROEMER|שם=Thermal Physics|מקום הוצאה=|מו"ל=|מהדורה=3|עמ=201}}</ref>, זו כמובן טמפרטורה גבוהה בכמה סדרי גודל, אשר כבר בה מספר מאקרוסקופי של החלקיקים עובר למצב היסוד האנרגטי, ולכן מתרחש מעבר הפאזה בטמפרטורות גבוהות יחסית - זוהי הסיבה שניתן לקבל תופעות אלו במעבדה, למרות שלא ניתן כיום לקבל טמפרטורות שקרובות לסקאלת האנרגיה של הבעיה בשל הקרבה ל[[האפס המוחלט|אפס המוחלט]].