מאזן חומצה ובסיס – הבדלי גרסאות

מ
הוספת קישור לגופי קטון
מ (הוספת קישור לגלוקגון)
מ (הוספת קישור לגופי קטון)
# אי ספיקת כליות מתקדמת, הכוללת רמות [[קריאטינין]] בדם הגבוהות מעל 3 או 4 מ"ג, קיימת ירידה בפינוי של חומצות אורגניות - העלאת ה-anion gap.
# מצב של lactic acidosis: הצטברות של [[חומצה לקטית]] - בהתאם למנגנון שתואר לעיל - ברוב המקרים מצב זה קורה כתוצאה מהלם ספטי, קרדיוגני או אנפליקטי - נקרא TYPE A, בעוד שבחלק קטן מהמקרים (TYPE B) - הסיבה היא כתוצאה מגידולים המפרישים לקטט, פרכוסים כתוצאה מעבודת שרירים מאומצת, טיפול בתרופות מסוימות ועוד.
# קטואצידוזיס - [[גופי קטון]] המתפרקים כתוצאה מפירוק חומצות שומן ומעלים את ה-anion gap. התפרקות של חומצות שומן יכולה לנבוע משני מצבים קליניים עיקריים - סוכרת, והרעבה (בעיקר אצל אלכוהוליסטים). בשני המקרים, קיים מחסור ב[[אינסולין]] ועליה ב[[גלוקגון]], וכתוצאה מכך פירוק של חומצות שומן.
# הצטברות חומצות אקסוגניות בגוף: למשל, הרעלת סליצילטים (מנת יתר של [[אספירין]] - ניתן לטיפול על ידי ספיחת התרופה עם פחם אקטיבי או פינוי התרופה בדיאליזה). הרעלת [[מתנול]] - כתוצאה מאלכוהוליזם למשל - המתנול עובר פירוק בגוף ל[[חומצה פורמית]] ומגדיל את ה-anion gap, כמו גם סימנים נוירולוגיים כגון [[אובדן הכרה]], פגיעה בעיניים ועוד. הרעלת [[אתילן גליקול]] - מתפרק בגוף לחומצה גליקולית, אשר מעלה את ה-anion gap ובנוסף גורמת על ידי פירוק משני לגבישי קלציום אוקסלט המביאים לאי ספיקת כליות חריפה. (הטיפול כיום במתנול או אתילן גליקול הוא על ידי מתן אלכוהול דווקא, אשר מתחרה על אתר האנזים האחראי על ייצור החומצות הבעייתיות. גם פחות פעיל כדי למנוע ספיגה ניתן כטיפול).