בנק לסחר חוץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת פרמטרים שישי ושביעי בתבניות עיתונות יהודית היסטורית (תג) |
מ הסרת פרמטר חמישי מיותר בתבנית:דבר ותבנית:מעריב (תג) |
||
שורה 3:
הבנק לסחר חוץ קיבל את רישיונו מ[[בנק ישראל]] באוקטובר [[1955]]{{הערה|{{חרות||בנק לסחר חוץ יוקם בתל אביב|1955/10/19|00413}}}}, ופתח את שעריו ב[[שדרות רוטשילד]] 39, בנובמבר 1956{{הערה|{{הצופה||בנק לסחר חוץ נפתח בתל אביב|1956/11/16|00810}}{{ש}}
{{דבר||בנק לסחר חוץ בערבון מוגבל|19561115|16.2
{{מעריב||בנק לסחר חוץ בע"מ|19581109|79.3
{{מעריב||בנק לסחר חוץ בע"מ|19670127|49.1
הבנק היה שותף בהקמת [[בנק ערבי ישראלי]] בסוף 1959 ובשנת 1960 מיזג אל תוכו את "אוצר המעמד הבינוני"{{הערה|
{{מעריב||אוצר המעמד הבינוני|19600401|125.3
בשנת 1965 מכרה ממשלת ישראל את חלקה בסוויס-ישראל טרייד בנק לחברה המרכזית (לימים, [[כלל תעשיות]]), שהפכה לשותפה מרכזית בבנק לסחר חוץ. בסוף [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] רשם הבנק הפסדים כבדים{{הערה|{{מעריב||ערבות שניתנה לבנק לסחר חוץ|1969/07/06|00823}}}} וקיבל סיוע מהמדינה{{הערה|{{דבר||טרם נקבע הרכב בעלות הבנק הממוזג|1970/12/31|00601}}}}. הממשלה רכשה בחזרה את הבנק מהחברה המרכזית על מנת להקים את [[הבנק הבינלאומי הראשון]]{{הערה|{{דבר|דוד ליפקין|הממשלה תרכוש מחצית ממניות בנק לסחר חוץ ב-16 מיליון לירות|1971/06/30|00602}}{{ש}}{{דבר||ועדת השרים אישרה הפעלת הבנק להון חוזר|1972/10/02|00208}}}}, ואילו החברה המרכזית רשמה הפסד בגין המכירה{{הערה|{{דבר||החברה המרכזית תשקיע במפעליה 200 מיליון לירות|1972/06/20|00400}}{{ש}}{{דבר|דוד ליפקין|כלל - ענק כלכלי חדש|1972/12/31|00900}}}}.
| |||