מחנה עולים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת פרמטרים שישי ושביעי בתבניות עיתונות יהודית היסטורית (תג)
מ הסרת פרמטר חמישי מיותר בתבנית:דבר ותבנית:מעריב (תג)
שורה 5:
 
בסביבות תחילת [[1947]] הגיעה [[הסוכנות היהודית]] להסדר עם הבריטים שעל פיו יורשו חלק מהשוהים ב[[מחנות המעצר בקפריסין]] להגיע ל[[ארץ ישראל]] על בסיס ה[[סרטיפיקט]]ים של החודש או הרבעון הבא ובלבד שהם ישהו במחנה מעצר בפיקוח בריטי עד הגיע תורם לקבל סרטיפיקט. בהתאם לכך, במהלך שנת 1947 הגיעו לישראל מדי חודש 750 עולים ששהו בממוצע במשך שלושה חודשים ב[[מחנה המעצר בעתלית]]. בגלל העומס במחנה המעצר בעתלית, במקרים רבים הועברו העולים טרם שחרורם ל[[מחנה העולים בקריית שמואל]] שב[[חיפה]] שהיה גם הוא מחנה מעצר בפיקוח בריטי, אולם הוסכם שהשומרים בו יהיו שוטרים יהודיים של [[משטרת המנדט]]. הסוכנות היהודית הייתה אחראית לניהול הפנימי של המחנות בעתלית וב[[קריית שמואל (חיפה)|קריית שמואל]] ושירותי בריאות ניתנו על ידי ארגון [[ההסתדרות הציונית הדסה|הדסה]]. בהתאם לכך הוצג מחנה העולים בקריית שמואל כמחנה עולים ראשון, בעל קיבולת של כ-700 עולים{{הערה|
{{דבר||מחנה מעבר לעולים בקריית שמואל|19470207|124.1|}}}}. בחצי הראשון של שנת 1947 הוקם גם בית עולים [[נווה חיים]] ליד [[חדרה]], עבור עולים שלא מצאו קורת גג לאחר שחרורם מעתלית או מקריית שמואל. השהות הממוצעת של עולים בנווה חיים הייתה כשלושה שבועות{{הערה|1=Memorandum by Ch. Yassky, 18 July 1947 in Jewish Agency for Palestine, Yehoshua Freundlich, Zvi Ganin, '''Political Documents of the Jewish Agency: January-November 1947''', pages 468-469}}.
 
לקראת הסיכוי לעליית 100,000 עולים מ[[מחנות עקורים|מחנות העקורים]] הכינה הסוכנות היהודית אלפי יחידות דיור בערים ובמושבות ובנוסף לכך עשרה מחנות עולים, בין השאר מחנה עולים ליד [[כפר אז"ר]] בעל קיבולת של 200 נפש{{הערה|{{דבר||מחנה עולים מוקם ליד כפר אז"ר|1947/02/02|00418}}}}. אולם עד דצמבר 1947 רובם נותרו ריקים ומחנות עולים פעלו אז במחנה המעצר בעתלית (שבו היו 1,400 עולים בנובמבר), בקריית שמואל ובחדרה{{הערה|{{דבר|ברכה חכם|לויכוח על קליטת עליה|1947/12/08|00201}}}}.