פלפל חריף – הבדלי גרסאות

'''פלפלתפלפל צ'יליחריף''' (ידועה גם בשמות '''צ'ילי''', ו'''פלפל צ'ילי, פלפל חריף''') הוא שם כולל למספר [[זן (טקסונומיה)|זנים]] תרבותיים מכחמש [[מין (טקסונומיה)|מינים]] שונים של [[פלפלת]], העיקרי ביניהם הוא ''Capsicum annuum'', הידוע גם בשם פלפלת שנתית. זנים אלו נבדלים מזנים אחרים של פלפלת (המכונים פלפלים מתוקים וגם משתייכים ל P. annuum) בכך שהם מכילים [[קפסאיצין]], תרכובת האחראית על תחושת ה[[חריפות]]. מקור השם מהמילה צ''chilli''ילי בשפת ה[[נאוואטל]], ממנה הגיעו גם שמותיהם של ה[[קקאו]], ה[[אבוקדו]] ומאכלים רבים אחרים.

הסוג פלפלת [[תירבות צמחי בר|בוית]] ב[[אמריקה הצפונית]] לפני כ-6,000 שנה. [[ממצא ארכאולוגי|עדויות ארכאולוגיות]] מצביעות על כך שגידול פלפלים חריפים היה מהגידולים הראשונים בעלי [[האבקה עצמית]]. [[כריסטופר קולומבוס]] היה האירופאי הראשון שנתקל בהם בביקורו ב[[האיים הקריביים|קריביים]], ונתן להם את הכינוי '''פלפל''', ככל הנראה מפני שאפקט החריפות הזכיר לו את ה[[פלפל שחור|פלפל השחור]] המוכר למטבח האירופי. בשנת [[1493]], הביא עמו [[:es:Diego_Álvarez_Chanca|דייגו אלוורז צ'אנצה]], רופא במשלחת המסע השני של קולומבוס לאיי הודו המזרחית, את פלפלת הצ'יליהפלפלת ל[[ספרד]], כתרופה חדשה. עם השתלטות הספרדים על [[מקסיקו]] ועל נתיבי המסחר באוקיינוס השקט, התפשטה פלפלת הצ'ילי לכיווןהפלפלת ל[[הפיליפינים]],מזרח [[יפן]], [[סין (אזור)|סין]], [[הודו]] ו[[קוריאהאסיה]]. הצ'יליפלפלת הגיע להודו גם דרך נתיבי הסחר ה[[פורטוגל|פורטוגזים]].

תחושת ה[[חריפות]] של פלפל הצ'יליהפלפל נובעת נוכחותהמנוכחותה של תרכובת בשם [[קפסאיצין]] ב[[ממברנה ביולוגית|ממברנה]] שבין הגרעינים לפרי ובגרעינים עצמם. בכל זן פלפלפלפלת כמות שונה של קפסאיצין וחומרי טעם נלווים אליו, הקרויים קפסאיצינואידים (capsaicinoids). הקפסאיצין הוא גם החומר הפעיל ב[[תרסיס פלפל|תרסיסי גז פלפל]], והוא מוצק נטול ריח וצבע במצבו הטהור. עם אכילת פלפלת הצ'ילי,הפלפל הקפסיאיצין נקשר ל[[קולטן חישה|קולטני כאב]] ב[[לשון (איבר)|לשון]] וב[[לוע]] המשויכים בדרך כלל לזיהוי [[חום (פיזיקה)|חום]]. אותה תחושת חום מדידה על בסיס [[סולם סקוביל]] ביחידות הקרויות SHU, המייצגות את מידת המים הנדרשת למהילת הקפסאיצין עד כדי העלמת תחושת החריפות. פלפלים מתוקים ([[גמבה|גמבות]]) נמדדים ב-0 יחידות SHU, ופלפלי הבנרו, למשל, ב-100,000 עד 350,000 יחידות.

פלפלתהפלפל הצ'יליהחריף היאהמהווה חלקמרכיב חשוב ב[[המטבח המקסיקני|מטבח המקסיקני]] וב[[מטבח דרום ארצות הברית]], ומהווה חלק עיקרי במספר תבשילים ידועים, כגון התבשיל הלאומי של [[טקסס]], [[צ'ילי קון קרנה]]. אף על פי שהגיע ל[[אפריקה]] ול[[אסיה]] רק לאחר [[גילוי אמריקה]], הצ'יליהפלפל החריף משמש רבות במטבחים מזרח אסייתים רבים, למשל [[המטבח התאילנדי]] ו[[המטבח הסיני|הסיני]], ושם אף פותחו מספר זנים של צ'ילי (לדוגמה הזן {{קישור שפה|אנגלית|Facing heaven pepper|פלפל פונה שמיים}} הסיני ו{{קישור שפה|אנגלית|Bird's eye chili|פלפל עין הציפור}} התאילנדי). הצ'ילי פופולרי גם במטבחי [[צפון אפריקה]] וב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]], לדוגמה בממרחים כמו [[זחוק]] ו[[אריסה]]. בצפון הודו נהוג לנגוס בפלפל צ'ילי טרי במהלך הארוחה, וחלק מהמאכלים מוגשים עם פלפלי צ'ילי ירוקים כתוספת, לצד פרוסות [[עגבנייה|עגבניות]] ו[[ליים]]. ב[[איטליה]] נהוג לפזר פתיתי צ'ילי מיובש כתוספת ל[[פיצה]]. ה[[המטבח היפני|מטבח היפני]], [[המטבח הקוריאני|הקוריאני]] ו[[המטבח הפיליפיני|הפיליפיני]] עושים אף שימוש בעלי הצמח {{מקור|סיבה=}}.