הבדלים בין גרסאות בדף "תעסוקה מוגנת"

נוספו 97 בתים ,  לפני 10 חודשים
מ
הגהה, ניסוח, קישורים פנימיים (תיקון מקישור אדום לקישור קיים), תקלדה.
מ (אנטייק->אינטייק - תיקון תקלדה בקליק)
מ (הגהה, ניסוח, קישורים פנימיים (תיקון מקישור אדום לקישור קיים), תקלדה.)
{{עריכה|נושא=מדעי החברה}}
'''תעסוקה מוגנת''' היא שירות שיקום תעסוקתי המיועד לאוכלוסייה של אנשים עם [[לקות|מוגבלויות]] פיזיות, קוגניטיביות ונפשיות. מסגרות [[תעסוקה]] מוגנת קיימות בהיקף נרחב במרבית המדינות במערב. מטרת מסגרות אלו היא לתת מענה תעסוקתי לאנשים המתקשים להתמודד עם דרישות [[כלכלת שוק|השוק החופשי]].{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=רימרמן, א. כץ, ש|שם=מדיניות התעסוקה המוגנת כלפי אנשים עם מוגבלויות קשות בארצות המערב ובישראל: סקירה ודיון.|מו"ל=ביטחון סוציאלי|שנת הוצאה=2004}}}} בחלק ממסגרות התעסוקה המוגנת העובדים מוגדרים כמשתקמים ועוסקים בעבודות פשוטות כגון: הרכבה, אריזה, הדבקה וכדומה. המענה שמסגרת תעסוקה מוגנת נותנת נמצא על קצה הרצף התעסוקתי המנוגד לתעסוקה [[בשוק החופשי]].
 
== הרציונל והשירות בישראל ==
שירותי תעסוקה מוגנת נועדו לספק מקום תעסוקה (זמני) לאנשים עם מוגבלויות שאינם מסוגלים להתמודד עם דרישות שוק העבודה הפתוח. העובדים במסגרות תעסוקה מוגנת שייכים לקבוצות שונות שלרוב יכולת התפקוד שלהן נמוכה. מדובר באנשים עם סוגי [[נכות|נכויות]] שונות שלרוב הן:
# נכות גופנית וקבועה ומתבטאת בקשיי תפקוד בתחום המוטורי כתוצאה ממחלהמ[[מחלה|מחלה כרונית]], קטיעה, [[פגיעת ראש]], פגיעת עמוד שידרה וכדומה.
# נכות חושית קבועה המתבטאת בקשיי תפקוד בתחומים כגון: תקשורת, ניידות וניהול חיי היום יום כתוצאה מחירשותמ[[לקות שמיעה|חירשות]] או [[עיוורון]].
# נכות התפתחותית/קוגניטיבית שהיא כל ליקויי בריאותי הגורם לפגיעה בלתי הפיכה שאירעה לאדם מלידה ועד גיל 18, וכתוצאה מפגיעה זו עלולים להופיע קשיי תפקוד בתחום המוטורי או החושי, או חברתי, או רגשי, או התנהגותי למעט אנשים עם [[מוגבלות שכלית התפתחותית]]. אותם אנשים חייבים להיות בגילאי 18–65 וביצעו אבחון תעסוקתי במרכז [[שיקום (רפואה)|שיקום]] המוכר על ידי אגף השיקום וקיבלו המלצה או הפנייה לשירותי תעסוקה מוגנת יכולים לקבל את השירות הנ"ל.
# נכות נפשית
 
תהליך שירותי התעסוקה המוגנת נועד להבנות תוכניות קידום אישיות שמטרתם למצות את יכולותיו של האדם וכישוריו ופיתוח מיומנויות בינאישיות וקהילתיות. לכל אדם שעובד במפעל המוגן ישנה אפשרות לעבור ממסגרת שיקומית בשירותי תעסוקה מוגנת למסגרת עצמאית ותעסוקתית בשוק העבודה הפתוח, בתעסוקה נתמכת, בהתאם ליכולותיו ומימוש הפוטנציאל האישי שלו. תהליך הקבלה לתעסוקה מוגנת מחייבת את המשתקם לעבור ועדת קבלה ו[[אבחון תעסוקתי]] (הנקרא גם אינטייק תעסוקתי) בדבר התאמתו למסגרת. היחידה לתעסוקה מוגנת מופעלת תחת ניהולם של מרכז לשיקום תעסוקתי/רשות מקומית/עמותה ציבורית. ביחידה לתעסוקה מוגנת יש לא פחות מ-25 משתקמים והיא מיועדת לשרת בראש ובראשונה את אוכלוסיית היעד של אגף השיקום. היחידה ממוקמת בבניין עם חובת יכולת הנגשה לאנשים עם מוגבלויות, וזמני העבודה הם לפחות 5 ימים בשבוע ולא פחות מ-5 שעות ליום. אנשים אשר זכאים לשירותי תעסוקה מוגנת ואינם יכולים להגיע בכוחות עצמם למסגרות זכאים לקבל שירותי הסעה וליווי המופעלים על ידי ה[[רשות מקומית|רשות המקומית]]. התגמול הכספי ביחידה לתעסוקה מוגנת הניתן למשתקם בגין עבודתו נובע מתפוקתו האישית ומהתשלום המקובל עבור המוצרים ביחידה. בנוסף זכאי כל אדם לתוספת שכר בסך של 10% מ[[שכר המינימום]] במשק.
 
== היסטוריה ==
 
== המצב בישראל ובעולם ==
מחקרים שנערכו בשנים האחרונות בישראל מצביעים על פערים בהשכלה, בתעסוקה בשוק החופשי ובהכנסה בין אנשים עם מוגבלות לאנשים ללא מוגבלות בדומה למגמות בעולם. כך למשל, רק ל-48% מהאנשים עם מוגבלות בישראל יש תעודת בגרות לעומת 68% בכלל האוכלוסייה. שיעורי התעסוקה הם כ-50% בקרב בעלי מוגבלות על פי ההגדרה האישית ו-20% בקרב הזכאים ל[[קצבת נכות (ישראל)|קצבת נכות]] ,{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=פינטו|שם=מקבלי קצבת נכות כללית בשנת 2014|מו"ל=המוסד לביטוח לאומי|שנת הוצאה=2014}}}} לעומת 65% במשק. התעסוקה של אנשים עם מוגבלות על פי ההגדרה האישית בישראל דומה לממוצע של מדינות ה-[[OECD]], אך אי אפשר להשוות נתוני תעסוקה של מקבלי קצבאות נכות, עקב ההבדלים בתנאי הזכאים לקצבאות בין מדינות והבדלים בהגדרת תעסוקה. במדינות אחדות למשל כמו אנגליה התעסוקה המוגנת נכללת בהגדרה לעומת ישראל בה אין אנשים המוגדרים כמועסקים משום שהכנסתם אינה מדווחת.
 
אף שהשיקום המקצועי זוהה בעולם ככלי יעיל, התקציבים המיועדים לתחום זה במדינות ה-OECD בלתי מספקים. בישראל נושא השיקום המקצועי נמצא על סדר היום הציבורי ואף הוקדש לו פרק מיוחד ב[[דוח מבקר המדינה.]]{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Ido Granot|כתובת=https://idogranot.wordpress.com/2014/05/17/%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%94-%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%91/|כותרת=פעולות הממשלה לשילובם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה|אתר=|תאריך=17/05/2014}}}} הדוח הצביע על הצורך בבחינה שיטתית של מי שפונים לשיקום מקצועי ושל מי שפונים אך אינם מתחילים שיקום בפועל ועל הצורך במעקב אחר מסיימי התוכניות.
846

עריכות