הצו לגירוש היהודים ממחוז טנסי – הבדלי גרסאות

הצו לא היה הגילוי האנטי-יהודי היחיד בתקופת מלחמת האזרחים, והוא רקמהווה אחת,דוגמא מהדוגמאותלעלילות שהעלילו על היהודים הן במחנה האיחוד, והן במחנה הקונפדרציה. עם-זאת, שאר גילויי ה[[אנטישמיות]], היו מוגבלים לדעות קדומות בתחום הפרט, וזהו הגילוי היחיד שהגיע לתחום המדיניות הציבורית.

יש חוקרים הנאחזים בצו זה כדי לטעון כי ה[[אנטישמיות בארצות הברית]] היא חולייה ברצף ההיסטורי של האנטישמיות ושנאת ישראל{{הערה|1=אריה גרטנר, ״דמותה של האנטישמיות בארצות הברית״, בתוך: אלמוג (עורך), '''שנאת ישראל לדורותיה''', ירושלים: מרכז זלמן-שזר: 1980, עמ' 309}} וכי אין הבדל בין שנאת ישראל האירופית, לזו האמריקנית. חוקרים אחרים מדגישים דווקא את ביטול הצו, ואת פעילות היהודים לביטולו, ומראים בכך שהיהודים לא פחדו להשתמש ב[[חופש הדיבור]], ושהאנטישמיות זרה לערכים האמריקניים הבסיסיים ולמסורת הדתית האמריקנית. לדעתם זהו למעשה ביטוי לעוצמת היהודים ולחירותם כאזרחים אמריקנים, המקבלים את הגנת החוקה.