מינואט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית:בריטניקה בקישורים חיצוניים (תג)
שורה 8:
ריקוד המנואט כתוב בקצב 3.
 
בתחילה, נכתב המינואט בצורה שניונית (בינארית), כלומר מורכב משני חלקים כאשר כל חלק מושמע פעמיים וגודלו, בדרך כלל, 8 תיבות. הצורה הסכמטית היא א-א ב-ב. אך עם הזמן החלק השני גדל והתרחב בצורת פיתוח של החלק הראשון והשני ונוסף לו חלק שלישי הזהה לחלק הראשון וכך התפתח המינואט לצורה שלישונית. הסכמה הפכה ל- א-א אב-אב א-א. החלק השני (האמצעי), נכתב בדרך כלל בניגודיות לחלק הראשון מבחינת [[סולם (מוזיקה)|סולם]] ו[[תזמור]]. מתקופתו של מלחין הבארוק הצרפתי [[ז'אן-בטיסט לולי]], נהוג היה להוסיף למינואט, מינואט שני, בעל חומר מוזיקלי חדש, במבנה הדוחהדו-חלקי או התלת חלקי. לרוב, המינואט השני שמששימש כקונטראסט למינואט הראשון מבחינת סולם או [[מפעם|טמפו]]. מינואט שני זה נכתב בהתחלה לשלושה כלי נשיפה - שני אבובים ובאסון - ועל כן נקרא שמו [[טריו (צורה מוזיקלית)|טריו]]. השם נשאר גם כאשר, לאחר מכן, ניגנו אותו כלים אחרים או אפילו יותר משלושה כלים. לאחר הטריו (המינואט השני) נהוג לנגן את המינואט הראשון אך הפעם ללא חזרות.
{{ערך מורחב|ערך=[[טריו (צורה)]]}}
הצורה הסכמתית המושלמת הפכה ל-