חוק רכישת הכסף של שרמן – הבדלי גרסאות

במקור, הצעת החוק נודעה בפשטות בשם חוק רכישת הכסף של 1890. רק לאחר שהצעת החוק התקבלהתקבלה ונחתמה כחוק, היא נודעה בשם "חוק רכישת הכסף של שרמן. [[הסנאט של ארצות הברית|הסנאטור]] [[ג'ון שרמן]], איש [[המפלגה הרפובליקנית]] מ[[אוהיו]] ויושב ראש {{קישור שפה|אנגלית|United States Senate Committee on Finance|ועדת הכספים של הסנאט של ארצות הברית|ועדת הכספים של הסנאט}}, היה זה שניסח את החוק, אך מרגע ששני בתי [[הקונגרס של ארצות הברית|הקונגרס]] העבירו את החוק והוא הועבר למליאות הבתים כדי לגשר על הפערים בין הנוסחים שלהם, היה שרמן זה שהועיל מאוד בהשגת ההסכמה של המליאות להשגתלגיבוש הנוסח הסופי של החוק. יותר מכך, מרגע שהושגשהושגה הסכםהסכמה על הנוסח הסופי של החוק, גילה שרמן שהוא לא הסכים עם חלקים רבים שלו. תמיכתו של שרמן בחוק הייתה כה פושרת, עד כשהוא התבקש להביע את דעתו על החוק על ידי [[נשיא ארצות הברית|הנשיא]] [[בנג'מין הריסון]], הוא רק אמר שהחוק היה "בטוח" והוא לא יגרום שום נזק אם הנשיא יחתום עליו.

על פי החוק, רכשה [[הממשלה הפדרלית של ארצות הברית|הממשלה הפדרלית]] מיליוני אונקיות של כסף, ובתמורה הנפיקה [[שטר כסף|שטרות כסף]]. בכך הייתה הממשלה לרוכשת הכסף השנייה בגודלה בעולם, לאחר [[הראג' הבריטי|הממשלה הבריטית בהודו]], שם היה ל[[רופי הודי|רופי ההודי]] גיבוי בכסף ולא ב[[זהב]]. בנוסף ל-2 עד 4 מיליוני הדולרים שנדרשו על פי חוק בלנד אליסון {{אנג|Bland–Allison Act}} משנת [[1878]], נדרשה כעת ממשלת ארצות הברית לרכוש 4.5 מיליוני אונקיות נוספים בכסף מדי חודש. החוק חייב את [[מחלקת האוצר של ארצות הברית]] לרכוש כסף ולהנפיק תמורתו מהדורה מיוחדתתמיוחדת של שטרות שניתן היה להמירם תמורת כסף או זהב. כתוצאה מכך גבר [[חוק גרשאם]]. המטבע שהוערך יתר על המידה (הכסף) גרם להוצאתו של המטבע שהוערך בחסר (הזהב) מן המחזור. בשוקי המתכות, היה הכסף בעל ערך נמוך יותר בהשוואה לשער החליפין הממשלתי הרשמי של הכסף מול זהב. כך, המשקיעים רכשו כסף, המירו אותו במחלקת האוצר תמורת זהב, ולאחר מכן מכרו את הדולרים של הזהב בשוק המתכות בסכומים גבוהים יותר מאלו שהם שילמו על הכסף מלכתחילה. ברווחי ההשקעה האלו הם עשו שימוש לרכישת כסף נוסף ועשו זאת שוב ושוב. מצב זה המשיך עד שמלאי הזהב של מחלקת האוצר אזל. לאחר פרוץ {{קישור שפה|אנגלית|Panic of 1893|הפאניקה של 1893}}, דאג הנשיא [[גרובר קליבלנד]] לבטל את החוק כדי למנוע דפלציה של רזרבות הזהב הממשלתיות.