אוגרית – הבדלי גרסאות

מאוחר יותר נפלה אוגרית תחת כיבושם של שבטים שמיים שהשחיתו את המונומנטים המצריים. במהלך שיא פריחת תרבותה, מ[[המאה ה-16 לפנה"ס|המאה ה-16]] ל[[המאה ה-13 לפנה"ס|מאה ה-13 לפנה"ס]], נותרה אוגרית בקשר מתמיד עם מצרים ועם קפריסין.

 

 

==החפירות באתר==

לאחר מציאת האתר, שלחה רשות העתיקות הצרפתית ב[[ביירות]] את תוכנית הקבר וממצאים למוזיאון ה[[לובר]] ב[[פריז]], החרסים זוהו כחרסים [[מיקנה|מיקניים]] והוחלט לערוך חפירות באתר. האתר נחשב בתחילתו כמושבה איגיאית.

נערכו במקום חפירות נרחבות מדי שנה בין השנים [[1929]]–[[1966]] למעט הפסקה בין השנים [[1939]]–[[1948]] בגלל [[מלחמת העולם השנייה]].

 

החפירות התמקדו בעיקר בשכבות של העיר אשר התקיימה במחצית האלף השני לפני הספירה [[תקופת הברונזה המאוחרת]]. כתוצאה מכך ניתן לקבל תמונה מדויקת למדי על תולדות העיר תרבותה והשפות אשר שימשו בה. לעומת זאת נעשו חפירות בדיקה סטרטיגרפיות מעטות בשכבות התחתונות וכתוצאה מכך הידע לגבי התקופות ה[[התקופה הנאוליתית|נאוליתית]] הקדם קרמית עד ה[[ברונזה התיכונה]] הוא מועט ביותר.

המפרסם הראשון של כתבי אוגרית היה פרופ' ש. וירולו, שאף סימן כל לוח במספר סידורי לטיני ובצירוף אותיות אנגליות ממין העלילה (עלילות בעל - AB - ראשי תיבות של אלאין בעל, אגדת אקהת - D - על שם דנאל, ואגדת כרת - K). מאז נעשו מספר ניסיונות נוספים לקטלוג ופענוח הלוחות: CTA בידי א. הרדנר ב-1963 שקוטלג בצורה של מספור רציף ("קורפוס הטבלאות"), UT בשנת 1967 בידי גורדון שהלך בחלקו בדרכו של וירולו בצורת הסימון (אגדת כרת מתחילה בסימון Krt ואגדת אקהת Aqht), וה-KTU של מ. דיטריך ועמיתיו בשנת 1976 שמהווה מכלול התעודות האוגריתיות שפורסמו עד 1970, ושקוטלג בשיטה דומה ל-CTA.

 

 

 

==הדת האוגריתית==

==הכלכלה==

הכלכלה הייתה מבוססת על שלושה עמודי תווך.

הסקטור החקלאי סיפק את כל הצרכים הבסיסיים של התושבים. כושר הייצור היה מעבר לצורכי התושבים המקומיים, כתוצאה מכך נוצר עודף. העודף בכושר הייצור הביא להתמחויות שונות וליצירת תעשייה מקומית. באוגרית ייצרו חפצי [[אומנות]], כלים, מכשירים, [[נשק]] ומוצרי [[טקסטיל]].

 

 

==מלכי אוגרית האחרונים==

על-פי הטבלאות, מלכי אוגרית האחרונים היו:

*[[1349 לפנה"ס]] עַמִּיטַּמְרוּ הראשון

*[[אלפבית אוגריתי]]

*[[אבלה]]

==לקריאה נוספת==

* [[צבי רין]], '''עלילות האלים''', 1968

* דוד אמיר, '''אלים וגיבורים: עלילות כנעניות שנמצאו באוגרית''', (תרגום מלא של כל שירת אוגרית) הוצאת בית אוסישקין, קיבוץ דן, 1987

 

== קישורים חיצוניים ==

* [https://web.archive.org/web/20080527171614/http://www2.div.ed.ac.uk/other/ugarit/home.htm פרויקט אוגרית - מידע על ממצאי החפירות הארכאולוגיות בראס שמרה], [[אוניברסיטת אדינבורו]] (E)

* {{עיתונות יהודית היסטורית 2|הארץ|HARETZ|מרדכי ויינשטיין|אלילי כנען לאור תגליות אוגרית|1946/05/10|00507}}

* {{בריטניקה}}

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}