הבדלים בין גרסאות בדף "המוקד לפליטים ולמהגרים"

אין תקציר עריכה
המוקד מורכב ממחלקות שונות, ובהן: הקו החם, שמפעיל מענה טלפוני במגוון שפות, הנותן מענה לפונים, ייעוץ ואף ייצוג פרה-משפטי מול רשויות המדינה, וממחלקה משפטית, המגישה עתירות לבג"ץ בנושאים עקרוניים, פועלת לשינוי מדיניות, ומייצגת במקרה הצורך מהגרי עבודה, מבקשי מקלט וקרבנות סחר בהליכי הסדרת מעמד, בקשות מקלט, שחרור ממעצר, יחס המדינה לפליטים ומבקשי מקלט, ועוד.
 
בין המאבקים המפורסמים שבהם לקח הארגון חלק היה המאבק למען הסדר למתן מעמד לילדי העובדים הזרים ב-2005-2006 וכן מאבק למען הסדר לילדי מהגרי העבודה ב-2010. בין המקרים המפורסמים שבהם טיפל המוקד והגיעו לידיעת הציבור הרחב היה סיפורה של ג'ני אסקוביו, מהגרת עבודה מהפיליפיניםמ[[הפיליפינים]], שנעצרה בהיותה בחודש השמיני להריונה, ואשר משרד הפנים ביקש לגרשה מישראל מכיוון שהרתהש[[היריון|הרתה]] לבן -זוגה, אף הוא [[מהגר עבודה]], בניגוד לנוהל שאסר על מהגרי עבודה להקים משפחה בישראל.
בשנת [[2002]] קיבלו מרים דרמוני-שביט וסיגל רוזן, ממייסדות המוקד, את [[אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג]], "לאות הוקרה על פעילות המוקד למען זכויות עובדים זרים".
בספטמבר [[2008]] קיבל הארגון את העיטור הממלכתי למאבק בסחר בבני-אדם בשנה הראשונה להענקתו. העיטור הוענק על ידי נשיא המדינה [[שמעון פרס]], במעמד ראש הממשלה ושר המשפטים.{{הערה|[http://hotline.org.il/about-us/accomplishments/ באתר הרשמי]}}
 
בשנים [[2013]] ו-[[2014]], בעקבות עתירות שהגיש הארגון, ביחד עם ארגוני זכויות אדם נוספים, בוטלו [[חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)|תיקון מספר 3 ותיקון מספר 4 לחוק למניעת הסתננות]].
 
בשנים [[2014]]-[[2016]] הארגון ייצג את [[מוטסים עלי]] במאבקו לקבל מעמד של [[פליט]] שהסתיים בהכרה רשמית. מוטסים הוא האזרח הסודאניה[[סודאני]] היחידהיחידי שהוכר בישראל כפליט.
 
במרץ [[2018]] עתר הוביל הארגון את [https://law.acri.org.il//he/wp-content/uploads/2018/03/bagatz-2445-18-deportation.pdf עתירת ארגוני זכויות האדם] כנגד דרישת המדינה מאזרחי [[אריתריאה]] וסודאןו[[סודאן]] לצאת למדינות שלישיות באפריקהב[[אפריקה]] (אוגדנה[[אוגנדה]] ורואנדהו[[רואנדה]]) או לחלופין להיכלא במעצר מנהלי בכלאב[[בית הסוהר סהרונים|כלא סהרונים]]. הייתה זאת העתירה היחידה כנגד תוכנית הגירוש שנותרה תלויה ועומדת עד לביטול התוכנית והודעתו של ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] על חתימת ההסכם עם נציבות האו"ם לפליטים.
 
בשנת [[2019]] עתר הארגון כנגד החלטת [[רשות האוכלוסין וההגירה]] להסיר את ההגנה הקבוצתית מעל אזרחי [[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו]] השוהים בישראל, בעקבות העתירה החליט שר הפנים, [[אריה דרעי]], להשהות את ההחלטה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5475260,00.html|כותרת=דרעי הורה על ביטול גירוש אזרחי קונגו מישראל|אתר=ynet|תאריך=2019-03-07|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-03-01}}</ref>
 
== קישורים חיצוניים ==
משתמש אלמוני