לא תנאף – הבדלי גרסאות

כאמור, העונש על ניאוף הוא מיתה, אך עונש זה אינו מופעל בימינו. עונש המופעל בימינו הוא הכלל "אסורה לבעלה ולבועלה" - על האישה הנואפת ל[[גירושים|התגרש]] מבעלה, ואסור לה ל[[נישואים|הינשא]] לזה שאתו נאפה. גם בהקשר זה נדרשת [[עדות (משפט עברי)|עדות]] של שני עדים שראו את מעשה הניאוף, עדות שאותה קשה להשיג. כאשר ל[[בית הדין הרבני]] מוצגת עדות נסיבתית, למשל עדות כי האישה התייחדה בחדר בבית מלון עם גבר זר, אף שלא תמיד יחייבו את האשה להתגרש, יופעל הכלל "אסורה לבעלה ולבועלה", ואם בסופו של דבר תתגרש, הרי תהיה אסורה לאדם שעמו נאפה (על פי החשד). בשנת 2015 הוציא נשיא בית הדין הגדול הנחיות המסדירות את הבירור בנושא זה{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=12056760.s23|סוג=בג"ץ|עותר=פלוני|משיב=בית הדין הרבני האזורי ירושלים}}}}.

 

 

==ראו גם==