יוברט האמפרי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון כיווניות להערת שוליים |
|||
שורה 84:
כדי להשלים הכנסות, גבה האמפרי תשלום על נאומיו. ברוב כהונתו כסנאטור וכסגן נשיא, גר בבית במימון ממשלתי בפרוורי מרילנד. ב-1958, השתמש הזוג בחסכונותיו ובנה בית ליד מיניאפוליס.{{הערה|Solberg, p. 197.|כיוון=שמאל}}
במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] ניסה האמפרי שלוש פעמים להצטרף לצבא אולם נכשל.{{הערה|Cohen, pp. 104-105|כיוון=שמאל}} בפעמיים הראשונות ניסה להצטרף לצי, בהתחלה כקצין ואז כמגויס. הצי דחה אותו עקב עיוורון צבעים.{{הערה|שם=Cohen, p. 105|Cohen, p. 105|כיוון=שמאל}} הוא ניסה להתגייס לצבא בדצמבר 1944 אולם נכשל בגלל בעיות ריאה.{{הערה|שם=Cohen, p. 105}} אף על פי שניסה להתגייס לצבא, במהלך כל חייו הפוליטיים האשימו אותו יריביו בהשתמטות.{{הערה|Cohen, p. 104|כיוון=שמאל}}
האמפרי ניהל כמה רשויות מתקופת המלחמה ועבד כמרצה במכללה. ב-1942, היה האחראי מטעם המדינה על שירותי המלחמה.{{הערה|שם=Encyclopedia of the U.S. Congress|{{cite book|url=https://books.google.com/books?id=51ATA-A5WaQC&pg=PA265|title=Encyclopedia of the United States Congress|author1=Robert E. Dewhirst |author2=John David Rausch |publisher=Infobase Publishing|pages=265–266|year=2009|isbn=9781438110288}}}} ב-1943 היה לסגן מנהל ועדת כוח האדם המלחמתית.{{הערה|שם=Humphrey Wilson Center}} בין 1943 ל-1944, היה האמפרי פרופסור למדעי המדינה במכללה במינסוטה, וניהל את מחלקת יחסי החוץ החדשה. המחלקה התמקדה בהקמת [[האומות המאוחדות]].{{הערה|{{cite book|url=https://books.google.com/books?id=GyMJ0JoKoyMC&pg=PT197|title=Nature and Revelation: A History of Macalester College|author=Jeanne Halgren Kilde|publisher=[[University of Minnesota Press]]|pages=184, 185|isbn=978-0816656264|year=2010}}}} באביב 1944, לאחר שעזב את המכללה, עבד האמפרי כפרשן ברדיו בתחנה במיניאפוליס עד ל-1945.{{הערה|שם=Humphrey Wilson Center}}
שורה 123:
ב-1960, שוב ניסה האמפרי לרוץ לנשיאות מול הסנאטור [[ג'ון פיצג'רלד קנדי]] בבחירות המקדימות. הם התמודדו זה מול זה בוויסקונסין, שם ניצח מטה הבחירות המאורגן והעשיר של קנדי את ניסיונו הנמרץ אך הלוקה בתקציב של האמפרי.{{הערה|{{cite web|url=http://pages.shanti.virginia.edu/Kennedys_in_the_60s/jfk/public-view/|title=JFK and the Public View|publisher=shanti.virginia.edu}}}} האמפרי האמין שאם ינצח בוויסקונסין יוכל להאט את קנדי, שהוביל במירוץ.{{הערה|{{cite book|title=JFK, LBJ, and the Democratic Party|first=Sean J.|last=Savage|page=[https://archive.org/details/jfklbjdemocratic00sava_0/page/51 51]|year=2004|publisher=State University of New York Press|isbn=978-0791461693|url=https://archive.org/details/jfklbjdemocratic00sava_0/page/51}}}} [[משפחת קנדי|אחיו, אחיותיו ואשתו]] של קנדי חרשו את המדינה ומשכו קולות, והאמפרי השווה את המאבק שלו בקנדי למאבק של עצמאי מול רשת גדולה.{{הערה|Solberg, p. 205.|כיוון=שמאל}} האמפרי טען שהוא ומיוריאל לא יכלו להשתוות לזוהר של ג'קי קנדי, או לתמיכה מצד [[פרנק סינטרה]].{{הערה|Humphrey, p. 207|כיוון=שמאל}} קנדי ניצח בוויסקונסין, אולם בפער קטן יחסית. רבים טענו שהוא ניצח אך ורק באזורים שהיו [[נצרות קתולית|קתוליים]],{{הערה|Solberg, p. 208.|כיוון=שמאל}} ושה[[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטים]] תמכו בהאמפרי. האמפרי החליט להתמודד מול קנדי שוב בבחירות ב[[וירג'יניה המערבית|ווירג'יניה המערבית]]. האמפרי האמין שמפני שזכה לתמיכת המדינה ארבע שנים קודם לכן, ושהמדינה הייתה כפרית יותר, הוא יוכל לנצח בה. בנוסף, המדינה הייתה מלאה בפועלים מובטלים ובכורי פחם רעבים, בעיקר פרוטסטנטים, שהאמפרי חשב שיוכל למשוך.{{הערה|{{cite book|url=https://books.google.com/books?id=YRTeKY1xcVUC&pg=PA28|title=Hubert H. Humphrey: The Politics of Joy|author=Charles L. Garrettson|publisher=Transaction Publishers|year=1993|isbn=9781412825597}}}} and deep-dyed Bible-belters besides."{{הערה|Solberg, p. 208|כיוון=שמאל}}
קנדי החליט להתעמת עם נושא הדת. בשידורי רדיו, טען שהנושא אינו קתולים מול פרוטסטנטים, אלא סובלנות מול חוסר סובלנות. האמפרי, שתמך בסובלנות כל חייו, נאלץ להתגונן. פרנקלין רוזוולט הבן תמך בקנדי וטען שהאמפרי השתמט מגיוס במלחמת העולם השנייה.{{הערה|שם=Solberg, p209|Solberg, p. 209.|כיוון=שמאל}} [[רוברט קנדי]], שניהל את מטה הבחירות של אחיו, לחץ על שימוש באסטרטגיה זאת.{{הערה|שם=Dallek, p. 256|Dallek, p. 256.|כיוון=שמאל}} מערכת היחסים בין האמפרי וקנדי נפגעה.{{הערה|שם=Dallek, p. 256}} בנוסף, ההאשמות לא היו נכונות כיוון שהאמפרי ניסה להתגייס אולם נדחה מטעמי בריאות.{{הערה|שם=Dallek, p. 256}} לאחר מערכת הבחירות התנצל רוזוולט בפני האמפרי.{{הערה|שם=Solberg, p209}} רוזוולט טען שרוברט קנדי היה נחוש לנצח בכל מחיר ולכן ניצל אותו.{{הערה|Schlesinger, p. 201|כיוון=שמאל}} האמפרי, שלא זכה לתרומות רבות, לא יכול היה להתמודד עם קנדי. הוא נסע במדינה באוטובוס שכור, ואילו קנדי טס במדינה במטוס של משפחתו.{{הערה|{{cite web|url=http://www.wvculture.org/history/1960presidentialcampaign/article.html|title=Battleground West Virginia Electing the President in 1960|author=Bryan Ward Jr.|publisher=wvculture.org|date=April 26, 2013}}}} האמפרי הוציא 23,000 דולר על מערכת הבחירות ואילו קנדי הוציא 1.5 מיליון דולרים.{{הערה|Solberg, pp. 210–211.|כיוון=שמאל}} מטה קנדי אף הואשם בשוחד בחירות.{{הערה|Humphrey, pp. 214–218.|כיוון=שמאל}} האמפרי טען שיכול היה לכבד כפולטיקאי את מסע הבחירות היעיל של קנדי, אולם שהאכזריות במסע הבחירות הייתה קשה.{{הערה|Humphrey, p. 208|כיוון=שמאל}} קנדי ניצח את האמפרי בקלות והשיג 60.8% מהקולות בווירג'יניה המערבית.{{הערה|{{cite web|url=http://www.gwu.edu/~erpapers/mep/displaydoc.cfm?docid=erps-wvp60|title=The West Virginia Primary|publisher=The Eleanor Roosevelt Papers Projects|year=2006}}}} באותו הערב נאלץ האמפרי לפרוש מהמירוץ.{{הערה|{{cite web|url=http://www.as.wvu.edu/WVHistory/documents/103.pdf|title=Presidential Primary, 1960|publisher=as.wvu.edu|date=April 26, 2013|accessdate=2017-10-05|archiveurl=https://web.archive.org/web/20160304195225/http://www.as.wvu.edu/WVHistory/documents/103.pdf|archivedate=2016-03-04|url-status=dead}}}} קנדי התגבר על התחושה שלא יכול היה להיבחר בידי פרוטסטנטים והצליח להיבחר להיות המועמד הדמוקרטי.{{הערה|{{cite book|last=Solberg|first=Carl|title=Hubert Humphrey: A Biography|publisher=Borealis Books|year=1984|page=209| url=https://books.google.com/?id=wzGabQcvDvcC&pg=PA206&lpg=PA206&dq=humphrey+kennedy+catholic#PPA209,M1|isbn=0-87351-473-4}}}}
האמפרי ניצח בדקוטה הדרומית ובמחוז קולומביה, מערכות בחירות בהן קנדי לא התמודד.{{הערה|{{cite web|url=http://www.jfklibrary.org/Research/Research-Aids/Ready-Reference/JFK-Fast-Facts/Primaries-1960.aspx|title=John F. Kennedy Fast Facts: 1960 Presidential Election Primaries|publisher=[[John F. Kennedy Presidential Library and Museum]]| date=May 19, 2012}}}} בוועידה הדמוקרטית הלאומית של 1960, השיג ארבעים ואחד קולות.
שורה 315:
===הכרזה===
לאחר פרישתו של ג'ונסון, החלה התקשורת להתמקד בהאמפרי. עוזריו החלו להקים ארגון מפלגתי ולעודד את האמפרי להתחיל במסע הבחירות.{{הערה|Solberg, p. 324|כיוון=שמאל}} לבסוף החליט האמפרי לקחת תומכים צעירים בעיקר,{{הערה|Solberg, p. 329|כיוון=שמאל}} ביניהם הסנאטורים פרד האריס ו[[וולטר מונדייל]] כדי להוביל את התנועה למען בחירתו. האריס היה האחראי על הצירים ומונדייל נועד לארגן את הוועידה.{{הערה|Solberg, p. 331|כיוון=שמאל}} עוזריו של האמפרי פקפקו בבחירתו, כיוון שלא היה לסנאטורים ניסיון ארגוני. האמפרי דאג בנוגע לארגון במדינת איווה, אולם האריס ומונדייל הבטיחו לו שיוכלו לנצח במרילנד.{{הערה|שם=solberg332|Solberg, p. 332|כיוון=שמאל}} הם האמינו שיצליחו לבנות קואליציה של דמוקרטים דרומיים ומדינות הגבול, וגם של עובדים מאוגדים ומנהיגי זכויות האזרח שיתמכו בהאמפרי. מונדייל והאריס גם רצו להוסיף כמה מתנגדי מלחמה לקואליציה.{{הערה|Van Dyk, p. 67|כיוון=שמאל}} בינתיים, נוצר לחץ על האמפרי להכריז על כניסתו למירוץ. מנהיגי איגודי העובדים טענו שאם לא יעשה זאת, יבטיח קנדי את המועמדות לעצמו.{{הערה|שם=solberg325|Solberg, p. 325|כיוון=שמאל}} האמפרי הסביר שלא רצה לרוץ אל מסע הבחירות, וג'ונסון סירב ללחוץ עליו לרוץ.{{הערה|Humphrey, p. 269|כיוון=שמאל}} רבים ייעצו לו להתפטר מתפקיד סגן הנשיא כדי לבדל את עצמו מג'ונסון, אולם הוא סירב.{{הערה|Van Dyk, p. 65|כיוון=שמאל}} לפני הכרזתו, נפגש האמפרי עם ג'ונסון כדי לשוחח על מסע הבחירות. ג'ונסון טען בפני האמפרי שהמכשול הגדול שלו יהיה מימון וארגון, ושעליו להתמקד במערב התיכון וב[[חגורת החלודה]] כדי לנצח.{{הערה|שם=solberg325}}
אחרי שבועות של שמועות, הכריז האמפרי על כניסתו למירוץ ב-27 באפריל 1968, לפני 1,700 תומכיו בוושינגטון{{הערה|שם=speech}} שצעקו שהם רוצים שירוץ. הוא נאם במשך עשרים דקות,{{הערה|שם=solberg332}} ונאומו שודר בכל רחבי המדינה.{{הערה|שם=speech}} הנאום נכתב ארבעה ימים לאחר פרישתו של ג'ונסון. בנאומו, טען האמפרי שמערכת הבחירות קשורה להיגיון, לבגרות ולאחריות.{{הערה|שם=speech}} הוא טען שיזכה במועמדות ויאחד את המפלגה,{{הערה|שם=speech}} כדי שיוכל לאחד ולמשול במדינה.{{הערה|שם=speech}} הוא טען שמסע הבחירות שלו יהיה "פוליטיקה של שמחה, פוליטיקה של כוונה, פוליטיקה של הנאה".{{הערה|שם=solberg332}} הוא נכנס למירוץ מאוחר מדי כדי להיכנס לבחירות המקדימות.{{הערה|שם=speech|{{Citation
שורה 356:
| page=3
|url= https://news.google.com/newspapers?id=GOANAAAAIBAJ&sjid=wGwDAAAAIBAJ&pg=7228,796627&dq
}}}} מאבק פנימי בתוך מטה הבחירות בין מונדייל והאריס לבין התומכים הוותיקים של מקארתי פגע בארגון בכמה מדינות. האמפרי ציווה על כולם להקשיב למונדייל ולהאריס, אולם העימותים נמשכו במהלך המירוץ.{{הערה|שם=solberg336|Solberg, p. 336|כיוון=שמאל}}
{| class="box" style="float:right; margin-left:15px; text-align:right; border:1px solid #aaa; padding:1px; font-size:85%; width:240px;"
|-
שורה 443:
| page=4
|url= https://news.google.com/newspapers?id=3cASAAAAIBAJ&sjid=QfcDAAAAIBAJ&pg=3374,6881288&dq
}}}} האמפרי לקח חופשה של שבועיים ממסע הבחירות. הוא נפגש עם הנשיא ג'ונסון{{הערה|שם=solberg341|Solberg, p. 341|כיוון=שמאל}} למשך שלוש שעות. ההתנקשות הבטיחה להאמפרי את הניצחון. האמפרי טען שלעולם לא רצה לנצח כך.{{הערה|שם=solberg340|Solberg, p. 340|כיוון=שמאל}} תומכי קנדי רבים עברו לתמוך בהאמפרי, אולם הוא איבד תמיכה כספית מתומכים רפובליקניים שדאגו מתמיכת צירי קנדי,{{הערה|שם=solberg340}} והתמיכה העממית עברה למקארתי.{{הערה|{{Citation
| last=Bartlett
| first=C.
| |||