פנסיה תקציבית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏ישראל: קישורים פנימיים
שורה 10:
החל משנת 2005 מחויבים העובדים המבוטחים בפנסיה תקציבית בדמי ניהול בשיעור 2% מהשכר המבוטח. זוהי השתתפות קטנה יחסית של העובד במימון הפנסיה התקציבית.{{הערה|{{סחפ|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס״ג–2003|פרק טז}}}}
 
סוג נוסף של פנסיה תקציבית הוא '''פנסיית גישור''', המשולמת על ידי המעסיק לשעבר למי שפרש בפרישהב[[פרישה מוקדמת]], מיום פרישתו ועד ליום שבו יהיה זכאי לפנסיה מקרן הפנסיה שבה הוא מבוטח. פנסיית גישור נהוגה בארגונים שבהם מקובלת פרישה מוקדמת, לפני גיל הפנסיה הנקבע בחוק, וכן היא מוצעת אד-הוק בארגונים שבהם נערכים מבצעים של פרישה מרצון.
 
נכון לשנת 2016, ההתחייבות של מדינת ישראל לפנסיה תקציבית מגיעה ל-746 מיליארד ש"ח, והסכום המשולם מדי שנה עומד על 21 מיליארד ש"ח{{הערה|1=[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001140544 התחייבות המדינה לפנסיה תקציבית - 746 מיליארד שקל]}}. מדו"ח שפרסם [[החשב הכללי]], [[רוני חזקיהו]], עולה כי ההתחייבות האקטוארית לפנסיות תקציביות נכון לשנת 2019 עומדת על כ-866 מיליארדי ש"ח, לא כולל פנסיות הגישור. בדו"ח נאמד ששיא תשלומי הפנסיה יגיע בשנת 2038, בה ישולמו כ-35.7 מיליארדי ש"ח.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3849867,00.html|הכותב=עמרי מילמן|כותרת=דוח החשב הכללי: מחצית מגמלאי צה"ל קיבלו פנסיה חודשית של כ-12.6 אלף שקל ב-2019|אתר=[[כלכליסט]]|תאריך=2020-09-15|תאריך_וידוא=2020-09-19}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/news/265897/|הכותב=|כותרת=פורשים וחוגגים: פצצה מתקתקת ושמה פנסיה תקציבית|אתר=www.makorrishon.co.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-09-19}}</ref>