פיג'טינג (תנועתיות עצבנית) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 9:
 
יש המתייחסים לתופעת ההתנהגויות המוטוריות הלא פונקציונליות הרפטטיביות (שחוזרות על עצמן) כאל מדד לאיכות ולמידת הרוגע הנפשי של האדם. במצבים של עודף או חסר בגירוי, כדוגמת מצבי מתח או שעמום, אזור [[גרעיני הבסיס]] במוח מגיב בתנעה חזרתית שכזו{{הערה|9={{הארץ|קייט מרפי|יש לכם הרגל תנועתי מסוים? מומחים מסבירים מה זה אומר עליכם|4515487|19 באוקטובר 2017}}}}.
למעשה, רמת התנועתיות העצבנית היא אחד המדדים השכיחים לרמת הקשב בכיתת הלימוד{{הערה|שם=Farley2013}}. בהתאם לכך, נמצא שרמת הקשב של [[סטודנט]]<nowiki/>ים ב[[הרצאה]] יורדת במשך הזמן ושבמקביל רמת התנועתיות העצבנית עולה, כך שהיא גבוהה יותר ככל שחלף יותר זמן מתחילת השיעור וככל שרמת הריכוז יותר נמוכה{{הערה|שם=Farley2013|Farley, J., Risko, E., & Kingstone, A. (2013). [https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fpsyg.2013.00619/full Everyday attention and lecture retention: the effects of time, fidgeting, and mind wandering]. Frontiers in psychology, 4, 619.|כיוון=שמאל}}.
בעקבות זאת, ניתן להפיק תועלת חינוכית משימוש בפיג'טינג כאינדיקציה לצורך בהתערבות כמו הפסקה או שינוי בקצב ההוראה{{הערה|שם=Farley2013}}.