אלינור לונגדן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏פתיח: עם כל הכבוד לטענות שלה, המינוח המדעי הוא הקובע בויקיפדיה, אני מאחל לה הצלחה במאבקה אך עד שהמינוח ישתנה יש להשתמש במינוח המדעי
דן יוסף (שיחה | תרומות)
ניסיון לסינתיזה בין הגרסאות - יצירת גרסה שתציע את שתי הטרמינולוגיות, של "שמיעת קולות" ושל "פסיכוזה והזיות שמיעה". הוספתי גם ברקע על תנועת שומעי הקולות הסבר מדוע התנועה דוחה את הטרמינולוגיה הרפואית
שורה 5:
| תמונה = Dr Eleanor Longden.jpg
}}
'''אלינור לונגדן''' (ב[[אנגלית]]: '''Eleanor Longden''') היא חוקרת ו[[פסיכולוג]]ית [[בריטים|בריטית]], [[אקטיביזם|פעילה]] לזכויות אנשים המתמודדים עם [[הפרעה נפשית|מגבלה נפשית]]. לונגדן מקדמת [[תמיכת עמיתים]] ב[[קבוצת תמיכה|קבוצות התמיכה]] לאנשים עםהשומעים הזיותקולות, שמיעתיות (תופעה המוגדרת על ידי מדע ה[[פסיכיאטריה]] כצורהכ[[הזיה|הזיות שמיעה]] וכצורה של [[פסיכוזה]], ופעמים רבות כ[[תסמין|סימפטום]] של [[סכיזופרניה]] – [[המודל הרפואי|תיאור רפואי]] שלונגדן עצמה מתנגדת לו). לונגדן היא בעלת [[ידע מניסיון אישי]] ב[[בריאות הנפש]] – היא עצמה התמודדה עם הזיות קוליות מגיל צעיר, בהיותה סטודנטית בת 18 בשנה א' בתואר ראשון. היא עברה משברים נפשיים ואשפוזים במחלקות פסיכיאטריות, קיבלה [[אבחנה]] פסיכיאטרית כמי שמתמודדת עם סכיזופרניה והיא ממשיכה לשמוע קולות עד היום. לונגדן מתייחסת לתופעה של שמיעת קולות כאל "תגובה בעלת משמעות לאירועי חיים טראומטיים, ובמיוחד אירועים מהילדות"<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.ted.com/talks/eleanor_longden_the_voices_in_my_head#t-451644|הכותב=אלינור לונגדן|כותרת="הקולות בראשי" – הרצאת טד של אלינור לונגדן (עם כתוביות בעברית)|אתר=|תאריך=}}</ref> – היא עצמה שורדת של [[התעללות בילדים|התעללות בילדות]] ו[[אלימות מינית|פגיעה מינית]].
 
לאחר שחוותה [[מודל ההחלמה|תהליך החלמה]], בסיוע משפחה וגורמי טיפול כמו גם קבוצות התמיכה של [[רשת שומעי הקולות]] {{אנג|Hearing Voices Network}}, חזרה לונגדן ללימודים אקדמיים ו-10 שנים לאחר הופעת הקולות סיימה בהצטיינות [[בוגר אוניברסיטה|תואר ראשון]] ב[[פסיכולוגיה]] ב[[אוניברסיטת לידס]] ב[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]]. לאחר מכן חזרה לאוניברסיטה ל[[מוסמך אוניברסיטה|תואר שני]] ולדוקטורט בפסיכולוגיה<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.psychosisresearch.com/news/dr-eleanor-longden-joins-psychosis-research-unit/|הכותב=|כותרת=Dr Eleanor Longden Joins The Psychosis Research Unit|אתר=אתר יחידת המחקר על פסיכוזה|תאריך=15 בנובמבר 2016}}</ref><ref name=":2">{{קישור כללי|כתובת=https://www.theguardian.com/technology/2013/aug/08/ted-talk-eleanor-longden-schizophrenia|הכותב=Jon Ronson|כותרת=The voices in my head: Eleanor Longden's 'psychic civil war'|אתר=עיתון הגרדיאן הבריטי|תאריך=8 לאוגוסט 2013}}</ref>. לונגדן משמשת כחוקרת ביחידת מחקר השייכת ל[[אוניברסיטת מנצ'סטר]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.psychosisresearch.com/staff/|הכותב=|כותרת=עמוד הצוות, באתר האינטרנט של היחידה למחקר על פסיכוזה|אתר=|תאריך=}}</ref>, כותבת מאמרים ומרצה על שמיעת קולות ועל [[טראומה נפשית|טראומה]] ו[[מודל ההחלמה|החלמה]], תוך שהיא עושה שימוש בסיפור האישי שלה. בשנת [[2013]] פורסמה [[ועידת TED|הרצאת TED]] של לונגדן, אודות סיפורה האישי ואודות שמיעת קולות מנקודת מבט לא-רפואית – הרצאה שתורגמה מאז לעשרות שפות (כולל עברית) וזכתה למיליוני צפיות מרחבי העולם<ref name=":0" />. במקביל, היא ממשיכה לקחת חלק בתנועת שומעי הקולות, ובין היתר נושאת תפקיד בארגון InterVoice, ארגון המייצג שומעי-קולות ומנסה לאגד, לתאם ולספק מידע לקבוצות תמיכה של הרשת ברחבי העולם<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.intervoiceonline.org/about-intervoice|הכותב=|כותרת=אודות InterVoice|אתר=|תאריך=}}</ref>. בשנת [[2015]], במהלך טקס הענקת פרס "גיבורי בריאות הנפש", עליו הכריז המשנה לראש הממשלה הבריטי באותה העת, [[ניק קלג]], הוענק לה ציון לשבח על עבודתה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.psychosisresearch.com/eleanor-longden/|הכותב=|כותרת=Dr Eleanor Longden – Postdoctoral Service User Research Manager|אתר=אתר היחידה למחקר על פסיכוזה|תאריך=}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.liverpool.ac.uk/2015/02/10/ted-clegg/|הכותב=|כותרת=From TED to Clegg|אתר=אתר אוניברסיטת ליברפול|תאריך=10 בפברואר 2015}}</ref>. במהלך אותו הטקס העבירה לונגדן הרצאה.
שורה 17:
 
== עבודתה המקצועית ופעילותה בתנועת שומעי הקולות ==
במקביל ללימודי הפסיכולוגיה, לונגדן המשיכה להיות פעילה בתנועת שומעי הקולות - תנועה של תמיכת עמיתים, שמתבססת על הזכות לתת הסברים לא-רפואיים לתופעה של שמיעת קולות ומתעקשת לדבר עליה בטרמינולוגיה לא רפואית, ומכאן גם ההתעקשות על המונח "שמיעת קולות" במקום "הזיות-שמיעה" ו"פסיכוזה". התנועה נולדה בהולנד בסוף שנות השמונים בעקבות דיאלוג בין הפסיכיאטר ההולנדי מריוס רום לבין מטופלת שלו בשם פטסי הייג, ששמעה קולות ושכנעה אותו שעליו לזנוח את ההתייחסות לשמיעת קולות כאל סימפטום שיש למגר, ולסייע לה להתמודד טוב יותר עם הקולות באמצעות התייחסות אליהם כאל חוויות בעלות משמעות. רום סייע להייג להגיע ולהתחבר לשומעי קולות אחרים שיוכלו להעניק לה [[תמיכת עמיתים]] ולסייע לה מתוך ניסיונם האישי<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.intervoiceonline.org/about-intervoice/patsy-hague-inspiration|הכותב=|כותרת=Patsy Hague: Inspiration|אתר=אתר InterVoice|תאריך=}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Romme, M A.J.; Escher, A D.M.A.C.|שם="Hearing voices"|כתב עת=Schizophrenia Bulletin|כרך=15 (2)|עמ=209-216|שנת הוצאה=1989}}</ref>, וכך נולדה למעשה תנועת שומעי הקולות. קבוצות התמיכה של התנועה הגיעו לבריטניה בעקבות ביקורים של פרופסור רום ושותפתו, הפסיכולוגית ד"ר סנדרה אשר, וכך הגיע לידיה של לונגדן הצעירה פלאייר המזמין אותה להצטרף למפגשי קבוצת תמיכה ברוח התנועה בעיר מגוריה.
 
לונגדן הפכה לפעילה בתנועה ונעזרה בה, ולימים גם נבחרה לתפקיד רשמי בארגון שומעי הקולות הבינלאומי InterVoice, כמרכזת שותפה של ועדת המחקר הבינלאומית של הארגון, שמטרתה לעודד מחקר על שמיעת קולות ולנסח שאלות מחקר רלוונטיות עבור העולם האקדמי<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.intervoiceonline.org/research-2/international-research-committee|הכותב=|כותרת=International Research Committee|אתר=אתר InterVoice|תאריך=}}</ref>.