דלקת שריר הלב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 19:
[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6198272/ "Acute lymphocytic myocarditis."], Journal of geriatric cardiology: JGC '''15.7''' (2018): 517.‏}}המתווכת בעיקר על ידי [[לימפוציטים]]. כאשר נתבונן בתמונה היסטופתולוגית של הרקמה לא יהיה ניתן לראות כלל [[תאי ענק]] ו[[גרנולומה|גרנולומות]], ורק לעיתים רחוקות [[אאוזינופיל|אאוזינופילים]] ו[[נויטרופילים]]. קיימת שונות גדולה במידת החדירות של הלימפוציטים ברקמה הדלקתית, והיא נעה בין חדירות באתרים מיקרוסקופיים בודדים לבין מעורבות [[דיפוזיה|דיפוזית]] של רוב רקמת הלב. לרוב מיוקרדיטיס לימפוציטית תהיה גבולית (borderline), כלומר חדירות לימפוציטית ללא נזק לתאי שריר הלב. מיוקרדיטיס לימפוציטית היא הכי פחות ספציפית מבחינת אטיולוגיה ומהלך קליני.{{הערה|שם=Seidman}} בעבר חשבו שדלקת זו נגרמת על ידי זיהום ויראלי או פוסט-ויראלי בצורה בלעדית, אך כיום ידוע שתיתכן גם אטיולוגיה אוטואימונית, חיידקית או אידיופתית.{{הערה|שם=Ganji}}
 
דלקת זו לרוב אינה אחידה בפיזורה ברקמה, מערכת רק חלק קטן משריר הלב וללא נטייה למיקום אנטומי ייחודי על פני השריר. מאפיין זה מקשה מאוד על האבחון הנשען גם כיום במידה רבה על [[ביופסיה]], שכן הסיכויים לדגום דווקא את הרקמה הדלקתית הם נמוכים כך שהתועלת האבחנתית (diagnostic yield) עומדת על כ-30-35% לביופסיה אופיינית בה דוגמים 3-4 פיסות רקמה, ומגיעה ל-85% רק בביופסיה בה דוגמים 18 פיסות רקמה. שיפור של יכולת האבחון במקרים מסוג זה נעשה באמצעות ביופסיה מוכוונת (targeted biopsy); ביופסיה זו נשענת על עזרים טכנולוגיים דוגמת תמונה פונקציונלית באמצעות [[PET-CT]] או [[MRI]], או על מיפוי אלקטרופיזיולוגי של אזורים עם הפרעות קצב. כך הביופסיה אינה נלקחת באופן אקראי, אלא מהרקמה שזוהתה כבעלת דלקת פעילה.{{הערה|שם=Seidman}}
 
התמונה ההיסטולוגית של מיוקרדיטיס לימפוציטית היא זהה לזו של [[דחיית שתל]] חריפה הנצפית לעיתים לאחר [[השתלת לב אורתוטופית]], ועל כן, [[אבחנה מבדלת]] בין מיוקרדיטיס לימפוציטית לדחיית שתל חריפה אינה אפשרית לפי התמונה ההיסטולוגית.{{הערה|שם=Seidman}}