איסור ריבית בדת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הוספת פרמטר ראשון תקני בתבנית:רמב"ם (תג)
שורה 10:
: "לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף, נֶשֶׁךְ אֹכֶל, נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ; לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ וּלְאָחִיךָ לֹא תַשִּׁיךְ, לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ"{{הערה|1={{תנ"ך|דברים|כג|כ}}-כא}}.}}
 
כל האנשים העוסקים במתן הלוואה בריבית ומאפשרים את ביצועה, עוברים על איסורים. המלווה עובר על שישה [[מצוות לא תעשה|לאווים]]; חמישה המוזכרים כאן וכן על איסור "וְלִפְנֵי עִוֵּר, לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל"{{הערה|1={{תנ"ך|ויקרא|יט|יד}}.}}. הלווה עובר על שני לאווים בלבד: א). "לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ"{{הערה|1={{תנ"ך|דברים|כג|כ}}.}} ב). "וְלִפְנֵי עִוֵּר, לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל". הערב, העדים והסופר שכותב את שטר ההלוואה עוברים על "לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ". הסרסור וכל מי שמסייע בכל צורה שהיא ללווה או למלווה עוברים על "וְלִפְנֵי עִוֵּר, לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל"{{הערה|1={{רמב"ם|משפטים|מלווה ולווה|ד|ב}}.}}.
 
[[היתר עסקה]] הוא כלי המאפשר מתן [[הלוואה]] ב[[ריבית]] במסגרת ה[[הלכה]] היהודית, משום שתאורטית ההיתר הופך את הריבית לרווח ובכך מונע את האיסור. עם זאת, ישנם המתנגדים לשימוש בהיתר זה. כמו כן, לפי דעת הרמב"ם{{הערה|ספר המצוות, עשה קצ"ח.}} מצווה להלוות ל[[גוי|נכרים]] בריבית.