טוב שבגויים הרוג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת מקור
מ הוספת פרמטר ראשון תקני בתבנית:רמב"ם (תג)
שורה 12:
בספרות היהודית קיים [[קונצנזוס]] שהמאמר אינו מהווה הוראה [[הלכה|הלכתית]] כפשוטו, בכל מקום ובכל זמן. פוסקים רבים צמצמו את תחולתו למקרים מיוחדים, ויש שרואים בו '[[פתגם]] בעלמא'{{הערה|{{היברובוקס|[[מנחם כשר]]|'''תורה שלמה''' חלק ט' עמודים 146–150|51448|עמוד=146}}}} או 'ביטוי לתחושת כאב כלפי שונאי ישראל' ולא הדרכה מעשית הלכתית.{{הערה|מאיר רפלד במאמר המצוין [[#לקריאה נוספת|להלן]]}}
 
בעלי ה[[תוספות]] מקבלים את המאמר להלכה, אך מצטטים בשם [[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] שהמדובר הוא בשעת [[מלחמה]] בלבד, ולא בזמן רגיל שעליו נאמרה הלכה אחרת – '''לא מורידין ולא מעלין''', כלומר אין להסב מוות לגויים אך גם אין לעזור להם להינצל מסכנת מוות.{{הערה|תוספות על {{בבלי|עבודה זרה|כו|ב}}}} כדבריהם פסקו להלכה [[הרמב"ם]]{{הערה|{{רמבםרמב"ם|נזקים|רוצח ושמירת נפש|ד|יא}}}} וה[[שולחן ערוך]].{{הערה|{{שולחן ערוך|חושן משפט|תכה|ה}}}}
 
לדעת רבינו [[בחיי בן אשר]] הכלל 'טוב שבגויים הרוג' נאמר גם לא בשעת מלחמה, אך מתייחס רק לגויים המורדים ב[[אלוהים]].{{הערה|{{ויקיטקסט|רבינו בחיי על שמות יד}}}}