ספקא דרבנן לקולא – הבדלי גרסאות

מ
הוספת פרמטר ראשון תקני בתבנית:רמב"ם (תג)
(קצרמר)
מ (הוספת פרמטר ראשון תקני בתבנית:רמב"ם (תג))
 
== מקור הדין וטעמו ==
בתלמוד בבלי מובא{{הערה|{{רמב"ם|שופטים|ממרים|א|ה}}}} במקרה שאדם שאל שני חכמים שאלה הלכתית, חכם אחד אסר והשני התיר, דעת [[תנא קמא]] יש לפסוק הלכה כמו דעת הגדול בחכמה שבין שניהם. אולם דעתו של [[רבי יהושע בן קרחה]] שיש להבחין בין איסורי דאורייתא לבין איסורי דרבנן, ובאיסור דרבנן הולכים לקולא - על אף גדלותו של החכם האוסר. דבריו נפסקו להלכה{{הערה|{{תלמוד בבלי|עבודה זרה|ז|א}}}}.
 
{{ציטוט|תוכן=היו שנים, אחד מטמא ואחד מטהר, אחד אוסר ואחד מתיר, אם היה אחד מהם גדול מחבירו בחכמה ובמנין - הלך אחריו, ואם לאו - הלך אחר המחמיר; ר' יהושע בן קרחה אומר: בשל תורה הלך אחר המחמיר, בשל סופרים הלך אחר המיקל. א"ר יוסף: הלכתא כרבי יהושע בן קרחה.|מקור={{תלמוד בבלי|עבודה זרה|ז|א}}|אנגלית=}}ישנם הגורסים כי הטעם לכך שיש להקל בספק דרבנן, הוא שמלכתחילה תקנו רבנן את הלכותיהם רק במקרה של וודאי. אך במקרה של ספק אין תקנה.