כבוד המת – הבדלי גרסאות

נוספו 14 בתים ,  לפני שנה
מ (הוספת פרמטר ראשון תקני בתבנית:רמב"ם (תג))
==התעסקות בכבוד המת ובצרכיו==
כבוד המת נחשבת למצווה חמורה, שכדי לקיימה נדחות רוב המצוות שבתורה. כך נפסק ב[[משנה]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מי שמתו מוטל לפניו פטור מ[[קריאת שמע]] ומן ה[[תפילה]] ומן ה[[תפילין]] ומכל [[מצווה|מצוות]] האמורות ב[[תורה]]; נושאי המטה וחלופיהן וחלופי חלופיהן את שלפני המטה ואת שלאחר המטה את שלפני המטה צורך בהם פטורים ואת שלאחר המטה צורך בהם חייבין ואלו ואלו פטורים מן התפלה; קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו העומדים בשורה הפנימיים פטורים והחיצונים חייבים|מקור={{משנה|ברכות|בג|א}}.|אנגלית=}}
 
בקרב פרשני התלמוד הובאו מספר מקורות להלכות אלו. ה[[תוספות]] הביאו בשם ה[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] את הטעם לפטור ממצוות [[קריאת שמע]], שאודותיה כתוב "למען תזכור את יום ... כל ימי חייך", ימים שאתה עוסק בחיים ולא ימים שאתה עוסק במתים{{הערה|תוספות ב{{בבלי|ברכות|יז|ב}}.}}. ה[[רא"ה]] מביא טעם הלכתי אחר הכתוב בתלמוד הירושלמי, שכבודו של מת הוא שפנה מכל ענייניו ועוסק רק בכבודו, ולכן כל עוד לא נקבר המת, פטור הוא מכל המצוות אפילו אם אינו עוסק בצרכיו אלא יושב ודומם, כך פוסק הרא"ה למעשה ומביא ראיות מהתלמוד בבלי שפסק כך, כראיה שזהו הטעם העיקרי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46470&hilite=14f3c42e-3f07-42cb-8746-965f1966fd84&st=%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%93+%D7%94%D7%9E%D7%AA&pgnum=46 חידושי הרא"ה].}}. הלכות אלו תקפות כל זמן ש"מתו מוטל לפניו" או כל זמן שמוטל עליו לקברו, שנחשב כמוטל לפניו מפני שמחויב לעסוק בצרכיו{{הערה|{{בבלי|ברכות|יח|א}}.}}, אם אכן יכול לקברו וקיימת אפשרות כזו ולא נתפשה גופתו{{הערה|רא"ה שם.}}. לעומת זאת, אלו שעומדים לעסוק בצרכי המת אך אינן קרובים למת, אינם פטורים אלו ממצוות תפילה שהיא מדברי חכמים.
משתמש אלמוני