כריית יהלומים – הבדלי גרסאות

מ (בוט החלפות: סיירה לאון)
 
הנתיב האחד, כרייה ממרבצים אלובליים. המרבצים האלובליים (הקרויים גם "מקורות משניים"). הם נוצרים כתוצאה משחיקת סלעי קימברליט נושאי יהלומים, במהלכה משתחררים היהלומים כמו גם מרכיבים מינרליים אחרים, ונסחפים אל ערוצי נחלים ונהרות או אל [[קרקעית הים]]. בדרך כלל הם באיכות נוי גבוהה (שכן אבנים באיכות נמוכה שורדות פחות את הסחף). יהלומים אלו נכרים בדרך כלל על ידי קבוצות כורים עצמאיות וקטנות.{{הערה|אבן-זוהר, כריית יהלומים, עמ' 10.}}
 
[[קובץ:VolcanicPipe Heb.jpg|שמאל|150px|ממוזער|מבנה סכמתי של ארובה וולקנית]]
הנתיב השני, חפירה וקדיחה יזומה בבטן האדמה, וגילוי ארובה וולקנית ("ארובת קימברליט"). לאחר גילויה יערך חקר ההיתכנות הכלכלית שלה, התאמתה לדרישות החוק המקומי והבינלאומי. ואם אלו מאושרים, תכנון המכרה ובנייתו, וסקירת הצפי של התפוקה העתידית ממנו. מעת גילויה של ארובת קימברליט ועד שמתבררת כדאיותה הכלכלית עלולות לעבור כ-10-8 שנים.