שוויון הזדמנויות – הבדלי גרסאות

מערכת החינוך הציבורית בישראל שואפת לייצר שוויון הזדמנויות בין התלמידים ולפתח את היכולות המקצועיות והאינטלקטואליות שלהם כדי לאפשר להן להשתלב בחברה ובעולם העבודה על בסיס יכולותיהם והרצון שלהם להמשיך ולפתח אותן. גישה זו לחינוך נקראת שוויון זכויות אינסטרומנטלי{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.itu.org.il/?CategoryID=970&ArticleID=7013|הכותב=יוסי יונהמן|כותרת=שוויון הזדמנויות: הזדמנות למה?|אתר=הסתדרות המורים|תאריך=}}}}. אולם בישראל, כמו במדינות מערביות רבות, מערכת החינוך הפורמלי מתקשה להיות מנוף ליצירת ששוויון הזדמנויות בין תלמידיה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.cbs.gov.il/publications/pw91.pdf|הכותב=נורית דוברין|כותרת=שוויון הזדמנויות בהשכלה חסמים דמוגרפיים וסוציו-אקונומיים|אתר=הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – אגף המדען הראשי|תאריך=}}}}. על אף שחוק החינוך הממלכתי התשי"ג-1953 שם לעצמו את שוויון ההזדמנויות כאחת המטרות: "להעניק שוויון הזדמנויות לכל ילד וילדה, לאפשר להם להתפתח לפי דרכם וליצור אווירה המעודדת את השונה והתומכת בו"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01585.pdf|הכותב=אתי וייסבלאי|כותרת=נתונים של שוויון הזדמנויות בחינוך מגיל הגן ועד לאוניברסיטה|אתר=הכנסת, מרכז המידע והמחקר|תאריך=}}}}.

שוויון בין ה[[מגדר|מינים]] משמעותו ש[[אישה|נשים]] ו[[גבר]]ים זכאים לאותם זכויות יסוד ואסור להפלות לרעה גבר לעומת אישה או להפלות אישה לעומת גבר. בדרךלעתים כללקרובות, הנפגעות [[אפליית נשים|מאי-שוויון]] בין המינים הן הנשים, אשר במשך שנים רבות היו מופלות לרעה, בתרבות האנושית בכלל וגם ב[[החברה הישראלית|חברה הישראלית]]. כיום יש בישראל מגמה להשוות את מעמדן לזה של הגברים. מגמה זו מתבטאת בחוקים האוסרים על הפליה ומחייבים גישה שוויונית לנשים.

על פי עקרון זה, אין להפלות לרעה אישה לעומת גבר בשל מינה, או בגלל מצבה המשפחתי כרווקה, כאישה נשואה או כאם לילדים. הפליה כזו אסורה על כל רשות ציבורית וגם על מעבידים פרטיים. אישה שווה לגבר בכל זכויותיה ובכל פעולה משפטית שתעשה. זכותה להחזיק ברכוש משלה ולהחליט מה ייעשהכמו בוכן, לקבועאישה מקוםנחשבת מגוריה,לשווה להעיד בבית משפט, לעסוקלגבר בכל מקצוע, לבחור ולהיבחר לכל משרה ציבוריתזכויותיה.

בישראל, נשים זכאיות לייצוג הולם במוסדות ממשלתיים כולל חברות ממשלתיות. כאשר אישה מתחרה מול גבר על תפקיד או משרה, שבהם ייצוגן של נשים נמוך מזה של גברים, וכישורי השניים דומים, יש להעדיף אותה. כללים אלו נכונים לגבי דירקטוריונים של חברות ממשלתיות ותאגידים ציבוריים ומשרות בשירות המדינה{{הערה|שם=הערה מספר 20170614050055:1}}.

=== שוויון הזדמנויות - יהודים וערבים ===

בישראל, אזרחי המדינה ה[[ערבים]] זכאים, ככל אזרח, למלוא הזכויות, לרבות הזכות לבחור להיבחר לכל מוסד ותפקיד במדינה. אזרחי המדינה הערבים זכאים לשוויון מלא בכל תחומי החיים, לרבות בהקצאת משאבים ממשלתיים, בחינוך, בתעסוקה ובשירותי רווחה. מוסדות המדינה חייבים להבטיח ייצוג הולם למיעוט הערבי בקרב העובדים ובקרב מקבלי ההחלטות. האזרחים הערבים בישראל הם [[מיעוט לאומי]], תרבותי ודתי, [[שוויון]] אמיתי צריך להבטיח יחס שוויוני אליהם, לא רק כפרטים אלא גם כקבוצה. אין שוויון אמיתי אם הרוב שולל מבני המיעוט את זהותם המיוחדת וכופה עליהם את תרבות הרוב. המיעוט הערבי בישראל זכאי לשמור על זהותו הלאומית והתרבותית, לעצבה ולפתחה באופן חופשי וכראות עיניו, ולהנחיל את המורשת התרבותית לדור הצעיר. בהקשר זה יודגש כי הלשון הערבית היא [[שפה רשמית]]בעלת במדינהמעמד לצדמיוחד השפה ה[[עברית]]בישראל. אזרחים דוברי השפה ה[[ערבית]] זכאים לקבל מידע בשפתם בפרסומים רשמיים, בשלטים ועוד, מותר להתבטא בערבית באירועים ובמוסדות רשמיים של המדינה. בנוסף, ה[[חינוך]] הוא כלי מרכזי להנחלת ערכים וזהות לאומית-תרבותית לדור הצעיר. תוכני החינוך ודגשיו צריכים לבטא את המורשת התרבותית ואת רצונן של המיעוט הערבי. כמו כן, [[רשויות השידור]] חייבות לשדר תוכניות בשפה הערבית, שיש בהן כדי לענות לצורכי האוכלוסייה הערבית ולשקף את מציאות חייה ומגוון הדעות בקרבה, ולסיום, ה[[מיעוט]] הערבי זכאי לתמיכת הרשויות, בין היתר בהקמתם והפעלה של מוסדות תרבות כגון [[מוזיאונים]], [[תיאטרון]] ו[[ספריות ציבוריות בישראל|ספריות ציבוריות]]{{הערה|שם=הערה מספר 20170614050055:1}}.

כיום קיימים במדינות שונות איסורי [[אפליה גזעית|אפליה]] בתעסוקה, במתן שירותים ציבוריים, האומריםשאוסרים שאיןעל להפלותאפליה בין בני האדם  על פי [[גיל]], [[דת]], [[לאום]], [[מדינה|ארץ]] מוצא, [[גזע (אדם)|גזע]], מין, מצב משפחתי, [[נטייה מינית]], דעה, השתייכות מפלגתית, או מוגבלות גופנית{{הערה|שם=הערה מספר 20170614050055:1}}.