מוציו קלמנטי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לבית מלאכה |
|||
שורה 7:
ב- [[1774]] סיים קלמנטי ללמוד אצל בקפורד. הוא עבר ל[[לונדון]], שם הופיע לעיתים קרובות, והלחין יצירות רבות. יצירותיו המפורסמות ביותר מאותה תקופה הן שתי ה[[סונאטה|סונאטות]], שאותן כתב ב- [[1779]] ו-[[1780]]. קלמנטי התפרסם ונחשב לאחד הפסתרנים הטובים בעולם. ב- [[1781]] יצא קלמנטי להופיע ב[[אירופה]]. הוא ביקר ב[[צרפת]], [[גרמניה]] ו[[אוסטריה]]. בהיותו ב[[וינה|ווינה]], הסכים להתחרות נגד [[וולפגנג אמדאוס מוצרט|מוצרט]], על מנת לשעשע את הקיסר [[יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|יוזף השני]]. כל אחד מהם ניגן קטע שהלחין בעצמו. שתי היצירות היו מעולות ולכן הכריז הקיסר על שוויון בין המתמודדים. הסונאטה בסי במול מז'ור של קלמנטי הרשימה את מוצרט מאוד, והוא אפילו השתמש בה עשר שנים לאחר מכן כנושא בפתיחה ל[[אופרה]] הנודעת שלו, "[[חליל הקסם]]". קלמנטי ידע שהשפיע על מוצרט, ובכל המהדורות של הסונאטה שלו דאג להבהיר, שהיא נכתבה זמן רב לפני "חליל הקסם". על כל פנים, מוצרט לא העריך את קלמנטי במיוחד, ובמכתב לאחותו כינה אותו "מכניקוס ותו לא" (כלומר, בעל טכניקה מבריקה ללא עומק).
ב-[[1782]] חזר קלמנטי לאנגליה, ולא עזב אותה במשך עשרים שנה. הוא המשיך להלחין, לנגן וללמד נגינה. שניים מתלמידיו הבולטים היו [[יוהאן בפטיסט קרמר]] ו[[ג'ון פילד]], שלאחר מכן הרשים את [[פרדריק שופן]] בנגינתו. קלמנטי הקים [[בית מלאכה]] ל[[פסנתר]]ים, שנשרף ב-[[1807]]. באותה שנה הוא הפך להיות המוציא לאור של יצירות [[לודוויג ואן בטהובן]].
ב-[[1810]] ערך קלמנטי הופעה גדולה לסיכום כל יצירותיו. ב-[[24 בינואר]] [[1813]] הקים, יחד עם נגנים אחרים, את "האגודה הפילהרמונית של לונדון". ב-[[1830]] עבר קלמנטי לגור ליד [[ליצ'פילד]], ושם עברו עליו שנותיו האחרונות, עד למותו בגיל 80. הוא נקבר ב[[מנזר וסטמינסטר|כנסיית וסטמינסטר]]. במהלך חייו התחתן קלמנטי שלוש פעמים.
| |||