שגריר ישראל באומות המאוחדות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
החלפות ( סוגיית) |
||
שורה 10:
החל מהצטרפותה של ישראל ל[[האומות המאוחדות|או"ם]] בשנת [[1949]], שולחת [[ישראל|מדינת ישראל]] [[שגריר]] מטעמה לייצגה ב[[או"ם]]. מאז ועד היום השתתפה ישראל במגוון רחב של פעילויות במסגרת האו"ם ותרמה את חלקה לארגוני האו"ם הדנים בבריאות, עבודה, מזון, חקלאות, חינוך ומדע. בנוסף, לישראל תפקיד פעיל בעבודת הארגונים הלא-ממשלתיים הפועלים בחסות האו"ם ודנים בסוגיות שונות ומגוונות.
על השגריר להבטיח כי עמדת ישראל תישמע ברבים, עליו למנוע קבלת החלטות שמגנות את ישראל, ובעיקר עליו לעשות עבודה דיפלומטית רבה על מנת להסביר את פעולותיה של ישראל, בעיקר אל מול תגובות ודרישות נציגי [[מדינות ערב]].
==היסטוריה==
{{לשכתב|פסקה=כן|נושא=ישראל|נושא2=היסטוריה|לא קוהרנטי}}
"זהו רגע היסטורי לעם היהודי בכל אתר ואתר ולמדינת ישראל", כך אמר [[שר החוץ]] [[משה שרת]] ב-[[11 במאי]] [[1949]] כאשר ישראל התקבלה כחברה ה-59 בארגון האומות המאוחדות.
עם חלוקת האו"ם לקבוצות אזוריות ב-[[1961]] לא התקבלה ישראל לאף אחת מהן. מצב זה השתנה באפריל [[2000]] כאשר ישראל הוכנסה לקבוצה האזורית המערבית על בסיס זמני עד שתוכל להצטרף לקבוצה האסיאתית. מאותו הזמן, היה ביכולתה של ישראל להצביע ולהיבחר לגופים מרכזיים באומות המאוחדות. ב-[[2005]] נבחרה ישראל לסגנית יושב ראש [[העצרת הכללית של האומות המאוחדות|העצרת הכללית]] ה-60 של האו"ם.
שורה 25:
{{הפניה לערך מורחב|יחסי האו"ם–ישראל}}
{{לשכתב|פסקה=כן|נושא=היסטוריה|אין הבחנה בין החלטות המליאה להחלטות מועצת הביטחון}}
להחלטות מסוימות של האו"ם נודעה חשיבות גדולה לישראל. בין ההחלטות הנוגעות לישראל, ניתן למנות את יש את [[החלטה 242|החלטת מועצת הביטחון 242]] מנובמבר [[1967]] ו[[החלטה 338]] מאוקטובר [[1973]]. החלטות אלו קובעות מסגרת מוסכמות ליישוב הסכסוך הערבי-ישראלי. במשך שנים רבות האו"ם פעל להביא לידי הפסקת פעולות האיבה בין ישראל והמדינות הערביות השכנות לה על ידי מינוי מתווכים, מתן חסות ל[[הפסקת אש]] והסכמי שביתת נשק והצבת כוחות או"ם בין המדינות האויבות.
נטיית האו"ם לקבל את עמדת הערבים בעניינים הנוגעים לסכסוך הישראלי-ערבי באה לידי ביטויה הקיצוני ב[[החלטה 3379]] שקיבלה העצרת הכללית ב-1975, ובה נקבע שה[[ציונות]] היא תנועה [[גזענות|גזענית]]. החלטה זו הייתה חלק מניסיון של הגוש הערבי ו[[המדינות הבלתי-מזדהות]] להביא לסילוקה של ישראל מן האו“ם. ב-1991 בוטלה ההחלטה, אך האו"ם איבד בעיני ישראלים רבים את סמכותו כגורם בינלאומי נטול משוא פנים. גם בעיני המדינות הערביות, בימת או"ם מתאימה יותר לתעמולה ולהסברה מאשר להשגת תוצאות ממשיות.
== תפקיד השגריר ==
תפקידיו העיקריים של השגריר כוללים:
#ייצוג מדינתו
#שמירה על האינטרסים שלה ועל אזרחיה הנמצאים בחו"ל במסגרת המותר לפי כללי המשפט הבינלאומי
#ניהול [[משא ומתן]]
#לימוד תנאי החיים המדיניים, החברתיים, הכלכליים והתרבותיים במדינת שירותו, עמידה על הלכי הרוח השוררים בה ודיווח על כך לשולחיו
#טיפוח יחסים עם חוגים בעלי השפעה במדינת שירותו במגמה להביא להגברת האהדה למדינתו, לאוכלוסייתה, לערכיה ולמדיניותה ולהביא להבטחת תמיכתם הפעילה של חוגים אלו באינטרסים של מדינתו.
התכונות הדרושות לשגריר מקצועי כדי למצות את מיטב הכישורים שיאפשרו לו לשרת בנאמנות את מדינתו:
שורה 41:
#דייקנות
#קור רוח – היכולת להתגבר על רגשות איבה אישית, [[דעה קדומה|דעות קדומות]]. עליו לדעת לשלוט ברגשותיו וביצריו
#נאמנות – מוחלטת לממשלה אותה מייצג השגריר היא תנאי לקיום שירות דיפלומטי תקין.
לעיתים תכופות מתנהלים מאבקים בין כותלי בניין האו"ם באשר להחלטות הנוגעות לפעילות ביטחונית של ישראל אל מול אויביה. השגרירים מבצעים עבודה דיפלומטית רבה ומאומצת כדי שלא תהיה הודעת גינוי על פעולות ישראל או לחלופין להבעת תמיכה בעמדות ישראל והטלת [[עיצומים (יחסים בינלאומיים)|סנקציות]] על המדינות העוינות.
ישראל משקיעה מאמצים רבים להעלאת המודעות לנושא היהודי באו"ם. בשנת 2005 הצליח השגריר [[דן גילרמן]] להביא לכינוס מיוחד של העצרת הכללית לרגל יום ה-60 לשחרור [[מחנה ריכוז|מחנות הריכוז]] ה[[נאצים|נאציים]] באירופה ולשם אימוץ החלטה חדשה של העצרת הכללית על יום זיכרון [[השואה|שואה]] שנתי.
== מינוי השגריר ==
המונח "עובדי משרד החוץ המקצועיים" מכוון לעובדים שנכנסו ל[[משרד החוץ]] בגיל צעיר, בין אם זה דרך [[קורס הצוערים של משרד החוץ]] הייחודי של משרד החוץ או בדרכים אחרות, החלו לעבוד בו מן הדרגים הנמוכים ובמהלך השנים עבדו במגוון רחב של תפקידים בארץ ובחו"ל. עבור אנשים אלו [[שירות החוץ]] הוא מקצוע ואורח חיים. מאז כינונו של משרד החוץ קיים נוהג ששר החוץ יכול למנות עד 11 אנשים לתפקידים במשרד החוץ על דעתו בלבד ומבלי להתחשב בוועדת המינויים של המשרד. סוג זה של מינויים נקרא "מינויים מן החוץ" או בלשון המקובלת "[[מינויים פוליטיים]]". נוהג זה קיים גם במדינות אחרות בעולם. בשנים האחרונות נראה כי לתפקידים הבכירים בשירות החוץ כגון השגריר באו"ם והשגריר ב[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]], מדלגים על התהליך הרגיל ובוחרים מועמדים מהחוץ שהוצעו על ידי שר החוץ וראש הממשלה.
הדעות חלוקות לגבי הליך בחירת השגרירים. יש ביקורת רבה על שיטת המינויים הפוליטיים, כיוון שהם גורמים לתרעומת ולירידה ברוח הצוות בקרב אנשי הסגל המקצועי ובמקרים רבים נראה כי הם אינם מוצלחים מבחינה עניינית עקב העדר ניסיון דיפלומטי. מנגד יש הטוענים כי השגרירים (בייחוד בשגרירויות החשובות) חייבים להיות מקורבים לראשי השלטון (רה"מ ושר החוץ), בעלי גישה ישירה ונהנים מאמונם האישי. לא תמיד ניתן למצוא אנשים כאלו בפקידות המקצועית ולכן יש לחפשם בפוליטיקה או בחוגים אחרים למרות שלא עברו את מסלול ההכשרה הדיפלומטי המקצועי.
[[חוק שירות המדינה]] (מינויים) התשי"ט 1959 מסדיר את
== שגרירי ישראל באו"ם==
שורה 59:
!-
!תמונה
! שם !! שנות כהונה !! מזכ"ל או"ם
!תחת שר החוץ!! תחת ראש ממשלה !! הערות
|-
|1
|[[קובץ:Abba Eban 1970.jpg|50px]]
| [[אבא אבן]] ||1959-1949 || [[טריגווה לי]], [[דאג המרשלד]]
|משה שרת,
גולדה מאיר
|[[דוד בן-גוריון]], [[משה שרת]] || היה בן 33 כאשר נבחר לשגרירה הראשון של ישראל באו"ם. משימתו הראשונה כשגריר הייתה למנוע את ביטולה של החלטת האו"ם שנתנה אישור להקמת מדינת ישראל. ב-[[1952]] נבחר לסגן נשיא העצרת הכללית. מעמד הנפת הדגל בעצרת האו“ם, על ידי שר החוץ משה שרת ואבא אבן, מונצח על גבי השטרות של 20 שקלים. אבא אבן טען כי על השגריר להיות בעל יכולת רטוריקה טובה. הוא היה ידוע כנואם מחונן ביותר. אבן שימש גם כשגריר ישראל בארצות הברית וכתב ספרים רבים על דיפלומטיה ויחסים בינלאומיים.
|-
|2
|[[קובץ:Michael Comay 1958.jpg|50px]]
| [[מיכאל קומיי]] ||1967-1959 || [[או תאנט]]
|גולדה מאיר,
אבא אבן
|[[דוד בן-גוריון]], [[לוי אשכול]] || עבד כנציג [[ההסתדרות הציונית]] ולאחר מכן עבר ל[[הסוכנות היהודית|סוכנות היהודית]]. לאחר קום המדינה הצטרף לשירות החוץ וכיהן במספר תפקידים בנציגות הישראלית ב[[קנדה]]. בסיום כהונתו כשגריר ישראל באו"ם התמנה לשגריר ישראל בבריטניה.
|-
|3
|[[קובץ:Gideon Raphael1948 (cropped).jpg|50px]]
| [[גדעון רפאל]] ||1968-1967 || [[או תאנט]]
|אבא אבן||[[לוי אשכול]] || כיהן כשגריר באו"ם בזמן [[מלחמת ששת הימים]] ו[[החלטה 242|החלטת מועצת הביטחון של האו"ם מס' 242]]. היה חבר בצוות [[המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית]] ופעל בנושאים משפטיים (הכנות ל[[משפטי נירנברג]]) ומדיניים בתקופה שקדמה להחלטת החלוקה של האו"ם. עם הקמת המדינה הצטרף למשרד החוץ וכיהן בשורה של תפקידים בשירות החוץ.
|-
|4
|[[קובץ:Yosef Tekoa.jpg|50px]]
| [[יוסף תקוע]] ||1975-1968 || [[או תאנט]], [[קורט ולדהיים]]
|אבא אבן,
יגאל אלון
|[[לוי אשכול]], [[גולדה מאיר]], [[יצחק רבין]] || היה בן 43 כאשר נבחר לשגרירה של ישראל באו"ם.
|-
|5
|[[קובץ:Chaim-herzog.jpg|50px]]
| [[חיים הרצוג]] ||1978-1975 || [[קורט ולדהיים]]
|יגאל אלון, משה דיין||[[יצחק רבין]], [[מנחם בגין]] || נשא את אחד הנאומים החשובים ביותר בהיסטוריה של הדיפלומטיה הישראלית, בעצרת האו“ם ביום שבו התקבלה ההחלטה שהציונות היא תנועה גזענית. הרצוג הגדיר את ההחלטה כגזענית, והבהיר לשגרירים השונים כי הם ישאו באחריות לשואה הבאה שתפרוץ בעקבות ההחלטה. אחר כך קרע הרצוג את מסמך ההחלטה. בשנת [[1978]] טען כי "ככל שיש לנו פחות הסדרים עם האו"ם, כך טוב יותר למדינת ישראל". הרצוג מילא תפקידים שונים בצה"ל ולימים היה נשיאה השישי של מדינת ישראל.
|-
|6
|[[קובץ:Emblem of Israel.svg|50px]]
| [[יהודה בלום]] ||1984-1978 || [[קורט ולדהיים]], [[חוויאר פרז דה קוויאר]]
|משה דיין, מנחם בגין, יצחק שמיר||[[מנחם בגין]], [[יצחק שמיר]] || פרופסור למשפט בינלאומי ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]]. כיהן בתפקידים משפטיים שונים במשרד החוץ. היה חבר משלחת ישראל לשיחות השלום עם מצרים.
|-
|7
|[[קובץ:Benjamin-Netanyahu-0026.jpg|50px]]
| [[בנימין נתניהו]] ||1988-1984 || [[חוויאר פרז דה קוויאר]]
|יצחק שמיר, שמעון פרס||[[יצחק שמיר]], [[שמעון פרס]] || כיהן כציר ישראל בוושינגטון ולאחר מכן כשגריר ישראל באו"ם, שם התבלט בהופעותיו המלוטשות. בשובו לישראל החל בקריירה פוליטית, נבחר לכנסת ולימים נבחר לראשות הממשלה.
|-
|8
|[[קובץ:Emblem of Israel.svg|50px]]
| [[יוחנן ביין]] ||1990-1988 || [[חוויאר פרז דה קוויאר]]
|משה ארנס|| rowspan="2" |[[יצחק שמיר]] || הצטרף למשרד החוץ ב-1952 והיה דיפלומט בכיר בשירות החוץ של ישראל. כיהן בשורה של תפקידים במשרד החוץ ובמוסדותיו. בתקופתו כשגריר באו"ם "נחטפה מועצת האו"ם" והועברה לז'נבה עקב נאומו של יאסר ערפאת. בעקבות זאת נאם ביין ואמר כי הצהרות אש"ף אינן כנות, כי הכרתו בהחלטות (242,338) אינה כנה וכי אש"ף ממשיך להתעלם מהצורך במשא ומתן כדרך לפתרון ולא זנח את דרך המאבק המזוין. לימים היה ביין סגן יו"ר הנהלת [[יד ושם]].
|-
|9
|[[קובץ:Yoram Aridor, 1969. D708-038.jpg|לא ממוסגר|79x79 פיקסלים]]
| [[יורם ארידור]] ||1992-1990 || [[חוויאר פרז דה קוויאר]], [[בוטרוס בוטרוס ראלי]]
|דוד לוי|| פוליטיקאי ומשפטן ישראלי, עו"ד במקצועו. כיהן כח"כ מטעם הליכוד מספר פעמים וכשר התקשורת והאוצר. נחשב ל[[מינוי פוליטי]].
|-
|10
|[[קובץ:Gad Yaacobi 1996-1998.jpg|50px]]
| [[גד יעקבי]] ||1996-1992 || [[בוטרוס בוטרוס ראלי]]
|שמעון פרס, אהוד ברק||[[יצחק רבין]], [[שמעון פרס]] || בתקופתו כשגריר ישראל באו"ם, התקבלה ישראל לוועדת האינפורמציה של האו"ם ונציגים ישראלים נבחרו לוועדות שונות. נחשב מינוי פוליטי, לאחר שכיהן כח"כ מאז 1969 ושימש שר התחבורה, שר הכלכלה והתכנון ושר התקשורת.
|-
|11
|[[קובץ:Dgold-05-master.jpg|50px]]
| [[דורי גולד]] ||1999-1997 || [[בוטרוס בוטרוס ראלי]], [[קופי אנאן]]
|בנימין נתניהו, דוד לוי, אריק שרון||[[בנימין נתניהו]] || במהלך התקופה, ב-1998, היה חבר המשלחת הישראלית ל[[ועידת ואי פלנטיישן]], בהשתתפות ישראל, [[הרשות הפלסטינית]] ו[[נשיא ארצות הברית]], [[ביל קלינטון]]. נחשב מינוי פוליטי לאחר שהיה יועצו המדיני של ראש הממשלה נתניהו (בקדנציה ראשונה) ושל רה"מ [[אריאל שרון]].
|-
|12
|[[קובץ:Emblem of Israel.svg|50px]]
| [[יהודה לנקרי]] ||2002-1999 || [[קופי אנאן]]
|דוד לוי, שלמה בן עמי, שמעון פרס||[[אהוד ברק]], [[אריאל שרון]] || כיהן כשגריר ישראל ב[[צרפת]], נכנס לפוליטיקה וכיהן בתפקידים שונים בו[[ועדות הכנסת]] מטעם [[מפלגת גשר (1992)|מפלגת גשר]]. פרש מהחיים הפוליטיים והתמנה להיות שגריר ישראל באו"ם. במהלך כהונתו באו"ם פרצו אירועי [[האינתיפאדה השנייה]] והחלה תקופה קשה לתדמיתה של ישראל בעיני העולם.
|-
|13
|[[קובץ:Emblem of Israel.svg|50px]]
| [[דן גילרמן]] ||2008-2003 || [[קופי אנאן]], [[באן קי-מון]]
|בנימין נתניהו, סילבן שלום, ציפי לבני||[[אריאל שרון]], [[אהוד אולמרט]] || ב-2005 נבחר גילרמן לסגן נשיא העצרת הכללית ה-60. הוא נבחר כמועמד של קבוצת המדינות המערביות והאחרות באו"ם הכוללת כ-30 מדינות, בהן מדינות [[האיחוד האירופי]], [[ארצות הברית]], קנדה, [[אוסטרליה]], [[ניו זילנד]] וישראל. היה ידוע ביכולתו להביא את הנושאים הישראליים לתודעת הציבור בכל מקום שבו היה, החל ממועצת הביטחון, [[הפורום הכלכלי העולמי|הפסגה הכלכלית בדאבוס]] וכלה באוניברסיטאות הגדולות בעולם. לפני שכיהן בתפקיד השגריר, גילרמן היה מנכ"ל של חברות בסקטור הטכנולוגי, יו"ר איגוד לשכות המסחר הישראלי, דירקטור ב[[בנק לאומי לישראל|בנק לאומי]] וב[[בנק ישראל]]. גילרמן היה הראשון שממונה לתפקיד השגריר באו"ם מהסקטור הפרטי. נחשב מינוי פוליטי לאור קרבתו ל[[שמעון פרס]] שכיהן כשר החוץ באותה העת.
|-
|14
|[[קובץ:G Shalev 0934.jpg|50px]]
| [[גבריאלה שלו]] ||2010-2008 || [[באן קי-מון]]
|ציפי לבני, אביגדור ליברמן||[[אהוד אולמרט]], [[בנימין נתניהו]] || פרופסור למשפטים, כיהנה כרקטור [[הקריה האקדמית אונו]], נחשבת מומחית בדיני חוזים ומשפט משווה ולימדה באוניברסיטאות ברחבי ארצות הברית, אירופה וקנדה. זכתה בפרסים רבים על הישגיה האקדמאיים. שלו כיהנה לאורך השנים כדירקטורית ב[[חברת החשמל לישראל|חב' החשמל]], [[בנק הפועלים]] ובמוסדות רבים אחרים. נבחרה לכהן כשגרירת ישראל באו"ם לאור קרבתה לשרת החוץ [[ציפי לבני]].
|-
| 15
|[[קובץ:Meron Reuben.jpg|50px]]
| [[מירון ראובן]] ||2011-2010 || [[באן קי-מון]]
|אביגדור ליברמן|| rowspan="4" |[[בנימין נתניהו]] || הצטרף למשרד החוץ ב-[[1988]], וכיהן בין היתר כשגריר ב[[פרגוואי]], ב[[בוליביה]] וב[[קולומביה]]. ביולי 2010 מונה על ידי שר החוץ [[אביגדור ליברמן]] לממלא מקום שגריר ישראל באו"ם.{{הערה|1={{הארץ|ברק רביד|שר החוץ מינה את השגריר בקולומביה, מירון ראובן, לשגריר זמני באו"ם|1.1212384|16 ביולי 2010}}{{ש}}{{ynet|רוני סופר|מירון ראובן מונה למ"מ שגריר ישראל באו"ם|3920731|16 ביולי 2010}}}} ב-2015 מונה לראש חטיבת הטקס במשרד החוץ.
|-
|16
|[[קובץ:השגריר רון פרושאור.PNG|50px]]
| [[רון פרושאור]] ||2015-2011 || [[באן קי-מון]]
|אביגדור ליברמן, בנימין נתניהו|| הצטרף למשרד החוץ ב-[[1986]] וכיהן בתפקידים שונים במטה המשרד וכן כמנכ"ל המשרד וכשגריר ישראל ב[[בריטניה]]. במרץ 2011 מונה לשגריר ישראל באו"ם.
|-
|17
|[[קובץ:Danny danon2.jpg|50px]]
| [[דני דנון]] ||2015-2020 || [[באן קי-מון]], [[אנטוניו גוטרש]]
|בנימין נתניהו, ישראל כ"ץ|| שימש כ[[חבר הכנסת]] מטעם [[הליכוד]] בשנים 2009–2015, וכ[[שר המדע, הטכנולוגיה והחלל]] ב[[ממשלת ישראל השלושים וארבע|ממשלה ה-34]], עד להחלטה על מינויו לשגריר ישראל באו"ם ב[[אוגוסט]] 2015. נכנס לתפקידו ב[[אוקטובר]] 2015.
|-
|18
|[[קובץ:Gilad Erdan.jpg|50px]]
| [[גלעד ארדן]] ||2020-מכהן || [[אנטוניו גוטרש]]
|גבי אשכנזי|| שימש כ[[חבר הכנסת]] וכ[[שר]] מטעם [[הליכוד]].
|-
|}
==לקריאה נוספת==
*אדם ר. (2003) "שליחות 1948-1959" בתוך: אבא אבן מדינאי ודיפלומט. ירושלים: משרד החוץ.
*יגר מ. (2005) "הערות על שירות החוץ של ישראל" בתוך: נייר עמדה מס' 160 (עמ' 19–23, 53-58). מרכז אריאל למחקרי מדיניות.
*יגר מ., גוברין י., עודד א. (2002) "משרד החוץ 50 השנים הראשונות". ירושלים: [[כתר הוצאה לאור]].
*יעקבי ג. (1997) "סיפורו של שגריר ישראל לאו"ם" בתוך: יומן ניו יורק. ת"א: ידיעות אחרונות וספרי חמד.
*יעקבי ג. (1998) "ישראל, היהודים והעולם:פריצת דרך" בתוך: אישים ומעשים בישראל: ספר היובל. כפר סבא: מקסם.
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.mfa.gov.il/MFAHeb/foreign+relations/United+Nations.htm שגריר ישראל באו"ם], באתר [[משרד החוץ]]
| |||