ויקיפדיה:הידעת?/המתנה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 41:
[[קובץ:KaufmannManuscript.jpg|150px|לא ממסוגר|שמאל|מספר שורות ממסכת אבות בכתב יד קאופמן]]
'''[[לשון חז"ל]]''' הייתה ניב [[עברית|עברי]], ששימש את ה[[יהודים]] בין [[המאה ה-1|המאה הראשונה]] לבין [[המאה ה-5|המאה החמשית]] לספירה. ה[[תנאים]] השתמשו בניב זה לכתיבה ה[[הלכה|הלכתית]], וככל הנראה גם ב[[דיבור]] היומיומי. כיום, ניב זה נחשב [[משלב#לשון גבוהה / מליצית ("שפה גבוהה")|מליצי]], אולם [[חז"ל]], ככול הנראה, החשיבו ניב זה כניב משובש או פחות ערך. לכן, כשהם תיקנו את [[תפילה (יהדות)#נוסח התפילה|נוסח התפילה]] ואת נוסח ה[[ברכה|ברכות]], השתדלו להשתמש ב[[עברית מקראית|עברית המקראית]], ניב שהחשיבו כמכובד ורשמי יותר. כך למשל, נאמר ב[[מסכת ברכות]] כי "על פירות ה'''אילן''', אומר, בורא פרי ה'''עץ'''" ({{משנה|ברכות|ו|א|ללא=שם}}): בדיבור ההלכתי השתמש התנא במילה "אילן", מלשון חז"ל (המילה "עץ" משמשת בלשון חז"ל רק לתיאור חומר הגלם), ואילו כשניסח את הברכה השתמש במילה "עץ", מן העברית המקראית. דוגמה נוספת היא הצירוף השכיח ב[[ברכות המצוות]], "'''אשר''' קדשנו במצוותיו וציוונו", המכיל את המילה "אשר" המקראית, במקום את [[אותיות השימוש|אות השימוש]] "ש-", מלשון חז"ל. עם זאת, [[חז"ל]] לא תמיד הקפידו להשתמש בעברית המקראית בנוסח התפילה והברכות. לדוגמה, בברכת הישיבה ב[[סוכה]] השתמשו חז"ל בצורת הפועל מלשון חז"ל, "'''לישב''' בסוכה", במקום להשתמש בצורת הפועל מן העברית המקראית, "'''לשבת''' בסוכה".}}
 
בעזרת אחי מצאתי מקור: מאמר של אפרים חזן, "לשון מקרא ולשון חכמים במטבע הקצר שבברכה", בתוך ספר היובל לרב מרדכי ברויאר, ירושלים תשנ"ב, עמ' 689—696; הוא מביא את הדוגמה שהבאתי ממסכת ברכות. הוא נותן עוד דגש שלא שמתי לב אליו: בלשון חז"ל לא משתמשים בצורת רבים קיבוצית אלא בצורת רבים רגילה, ולכן נוסח המשנה הוא "על '''פירות''' האילן", אבל בניסוח הברכה כשחז"ל מנסים לסגל לה את העברית המקראית הם אומרים, "בורא '''פרי''' העץ", בצורת רבים קיבוצית. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] • 11:57, 30 בדצמבר 2020 (IST)
 
===אמהרית, אחות שמית חורגת===