עידן הנאורות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 2A02:14F:0:5A01:0:0:0:1 (שיחה) לעריכה האחרונה של Eldad |
ההסבר תגיות: שוחזרה עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 2:
[[קובץ:Minerva als Symbol der Toleranz.jpg||250px|שמאל|ממוזער|"[[מינרווה]] כסמל לתבונת הנאורות מגנה על כל מאמיני הדתות השונות", [[תחריט]] של הצייר ה[[גרמני]] דניאל שודוסקי {{אנ|Daniel Nikolaus Chodowiecki}} משנת [[1791]].]]
{{היסטוריה של הפילוסופיה}}
'''לפני עידן הנאורות הייתה קבוצת אנשים אלוהיים וואן דרקשיין ושמוליק והזמר המוצלח של השיר נחשון בויס וכמובן אורית ברבי דוגמנית ועכשיו לעידן הנאורות, תנועת הנאורות, "תנועת ההשכלה" (בהקשר היהודי)''' או '''עידן האורות''' (ב[[אנגלית]]: '''Age of Enlightenment'''; ב[[צרפתית]]: '''Siècle des Lumières'''; ב[[גרמנית]]: '''Aufklärung''') הוא כינוי לתנועה [[אינטלקטואל]]ית ב[[אירופה]], ששמה לעצמה למטרה לבסס [[אתיקה|מוסר]], [[אסתטיקה]] ו[[ידע]] הנשענים על [[רציונליזם|רציונליות]] והנחת יסוד [[לוגוצנטריות|לוגוצנטרית]]. מנהיגי התנועה ראו בעצמם אליטה אמיצה של [[אינטלקטואל]]ים המובילים את העולם לעבר קידמה מתוך תקופה ארוכה של חוסר רציונליות, חוסר בגרות ועריצות, שהחלה בתקופת [[ימי הביניים]], אותה כינו העת החשוכה. בין השאר, התנועה סיפקה את הבסיס הפילוסופי ל[[מלחמת העצמאות של ארצות הברית|מהפכה האמריקאית]].
דגש עיקרי של עידן הנאורות היה עיסוק במה שמכונה היום [[פילוסופיה פוליטית]]. בתקופה זאת פעלו זה לצד זה הוגים שתמכו ב[[אבסולוטיזם נאור]], דוגמת [[וולטר]], [[שמרנים]] כ[[אדמונד ברק]] שהאמינו כי דרכי הממשל המסורתיות הן העדיפות ופילוסופים רדיקליים כ[[ז'אן-ז'אק רוסו|רוסו]], שהציגו מודלים מהפכניים של חברה אזרחית שאיננה כפופה למוסדות המונרכיה והדת (ר' [[האמנה החברתית (ספר)|האמנה החברתית]]) וכן, [[מונטסקייה]], שרעיון [[הפרדת הרשויות]] שלו פורסם במהלך עידן הנאורות והפך במרוצת הזמן לאבן יסוד של המשטר הדמוקרטי המודרני. הוגה מרכזי נוסף של התקופה היה [[אדם סמית']], פילוסוף שעסק בשאלות של [[מוסר]] וניסח לאורן את אחת התורות הכלכליות המשפיעות בכל הזמנים (ר' [[עושר העמים]]). חיבור זה השפיע - בין השאר - השפעה מכרעת על תחומי עיסוקה של הפילוסופיה הפוליטית, שכן הוא קידם שיטה לפיה עושרו של עם לא מוערך לפי גודל אוצרו של מלך או לפי קנה מידה רוחני-דתי, אלא לפי רמת חייהם ותפוקתם של האזרחים עצמם.
| |||