סרדיס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ש.מירון (שיחה | תרומות)
מ קישורים פנימיים
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: שלטונ, \1 \2פורייה, הייתה
שורה 11:
מצודת סרדיס התפרסמה לאורך ההיסטוריה כ"המקום החזק ביותר בעולם", והעיר התחתית הייתה מוגנת על ידי ביצור אדיר בעובי 20 מטר. תילי העפר ב[[נקרופוליס]] המלכותי של סרדיס בבין טפה הם מהגדולים בעולם. [[קרויסוס]], מלכה האחרון של לידיה, פאר את סרדיס ובנה גם את [[מקדש ארטמיס באפסוס]] שהיה לאחד מ[[רשימת פלאי תבל|שבעת פלאי תבל]] בעולם העתיק.
 
מיקומה האסטרטגי של העיר הפך אותה לנקודה מרכזית המחברת את פנים אנטוליה לחוף האגאי. לידיה קיימה יחסים שלווים עם שכניה. על כן, סרדיס יכלה לשמש מרכז לתעבורה של סחורות ורעיונות בין מסופוטמיה ליישובים היוונים האיוונים, צומת מסחר ונקודת מפגש אידיאלית להחלפת רעיונות, אמונות, מנהגים, ידע ותובנות חדשות. עושרה של סרדיס בא מהזהב שנמצא במימי נהר הפקטולוס, מחצבות השיש בהרי תמולוס והקרקע הפוריההפורייה במישור. [[מיתולוגיה|במיתולוגיה]] היוונית והרומית, הזהב הגיע לנהר לאחר שהמלך [[פריגיה|הפריגי]] [[מידאס]] שטף את מגע הזהב בנהר.
 
במהלך ההיסטוריה שלה, השליטה בסרדיס עברה מיד ליד פעמים רבות, אך היא תמיד שמרה על מעמד גבוה בקרב הערים באזור. סרדיס נכבשה בידי ה[[קימרים]] ב{{ה|מאה ה-7 לפנה"ס}} אך נצלה מחורבן. נכבשה שוב בידי [[הממלכה האחמנית|הפרסים האחמנים]] (המלך [[כורש]] הגדול) בשנת 547 לפנה"ס לאחר מצור של 14 יום. תחת הפרסים האחמנים (547–334 לפנה"ס), סרדיס הייתה בירת סאטראפיה (פרובינציה) גדולה באסיה הקטנה, ונקודת האיסוף לקראת הפלישות ליוון תחת המלכים הגדולים [[דריווש הראשון]] ו[[חשיארש הראשון]]. רבים מהקברים הידועים באזור, מתוארכים לתקופה זו, והחפירות של בתי העלמין בסרדיס הניבו דוגמאות נפלאות לתכשיטים של תקופה זו. במהלך הכיבוש הפרסי סרדיס לא השתנתה הרבה: חיל המצב הפרסי הוקם על האקרופוליס ואילו החיים בעיר התחתית נותרו ללא שינוי.
שורה 17:
בשנת 500 לפנה"ס התמרדו [[פוליס|הערים היווניות]] שב[[איוניה]] (חופה המערבי של אסיה הקטנה) כנגד שלטון האימפריה הפרסית. המורדים נחלו הצלחה בתחילת דרכם, ואף כבשו את סרדיס, אך הפרסים הצליחו להביס אותם לבסוף ולסיים את המרד בשנת [[494 לפנה"ס]].
 
[[כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול|לאחר כיבושו של אלכסנדר הגדול]], בשנת [[334 לפנה"ס]], סרדיס שולבה בממלכות ההלניסטיות והיוותה את הבירה המערבית של [[הממלכה הסלאוקית|האימפריה הסלאוקית]]. התקופה הסלאויקית לוותה במלחמות רבות עם הממלכות ההלניסטיות במהלכן [[אנטיוכוס השלישי]] כבש את סרדיס בשנת 215 לפנה"ס והרס אותה עד היסוד אך בהמשך שילטונושלטונו גם בנה אותה מחדש. תחת חסות הסלאוקים הוקם מקדש [[ארטמיס]] הגדול באתר של מקדש קדום יותר. נבנו גם התיאטרון של סרדיס, [[גימנסיון|הגימנסיום]] והמרחצאות, כחלק מהפיכתה של בירת אנטוליה, ל[[פוליס]] הלניסטי.
 
סרדיס עברה לשלטון רומאי בשנת 133 לפנה"ס. במהלך תקופת שילטון זו היא נותרה עיר חשובה והייתה המרכז העיקרי של מחוז שיפוטי שכלל כמעט 30 יישובים לידיאיים ופריגיים. אסון פקד את העיר בתקופת שלטונו של הקיסר [[טיבריוס]], כאשר בשנת 17 לספירה נהרסה סרדיס ברעידת אדמה, אך נבנתה מחדש בעזרת עשרה מיליון [[ססטרטיוס]] מהקיסר ופטור מתשלום מיסים במשך חמש שנים. העיר שגשגה תחת [[השלום הרומאי|השלום הרומי]] (pax romana), והתפארה במקדש של הכת האימפריאלית, מרחצאות חשובות, אצטדיון, אמות מים ומבנים אזרחיים אחרים. כמו כן היא התפרסמה באחת משבע הכנסיות של אסיה ב[[חזון יוחנן|ספר ההתגלות]], אך לא נמצאו מבני כנסיות המתוארכים לתקופה זו.
שורה 23:
בארגון מחדש של האימפריה הרומית בפיקוחו של [[דיוקלטיאנוס]], הפכה סרדיס לבירת מחוז של לידיה, והיא פרחה במיוחד במאות הרביעית והחמישית לספירה. [[בית הכנסת העתיק של סרדיס|בית הכנסת]] הרומי המאוחר של סרדיס, כנסיות העיר שכללו כנסייה מהמאה הרביעית מחוץ לחומות העיר, קפלה המחוברת למקדש ארטמיס, בזיליקה גדולה בסמוך למרכז העיר, בתים רומיים מאוחרים והחנויות של העיר מעידים על התפתחותה המואצת של העיר ואוכלוסייתה ההולכת וגדלה.
 
כתוצאה מפיצול [[האימפריה הרומית]] בשנת [[395]] לספירה עברה סרדיס לשליטת [[האימפריה הביזנטית|ביזנטיון]]. בעידן הביזנטי סרדיס נשארה בירת המחוז העשיר, מטרופולין גדול בסגנון רומי טיפוסי, מעוטר במבני ציבור מרשימים, שסיפק שירותים נרחבים לאוכלוסייה הגדולה ומרכז פעילויות כלכליות מגוונות. במאה הרביעית סרדיס הייתה המטה של ​​מפעל נשק קיסרי והיה בה בית ספר פילוסופי. העיר הייתה מרכז רשת דרכים רומיות שחיברה אותה עם הים האגאי וכל חלקי אסיה הקטנה. הכניסה אל סרדיס היתההייתה מזרח-מערב על דרך מרוצפת שיש מחופה שדרת עמודים וחנויות, שנבנו לאורך הקיר הדרומי של בית מרחץ מפואר וגימנסיום, שבתחומו פעל [[בית הכנסת העתיק של סרדיס|בית הכנסת]] הגדול ביותר הידוע בפזורה היהודית.
 
בשנת 615 פלש [[ח'וסרו השני]] מלך פרס [[האימפריה הסאסאנית|הסאסנית]] וכבש את העיר. העיר נשרפה כליל ולא נבנתה מחדש. מה שנותר ממנה זו המצודה העצמתית על הגבעה עם יישובים קטנים הפזורים על פני האתר העתיק, כולם בנויים מחורבות העיר הקודמת או עליה.