המקרר של איינשטיין – הבדלי גרסאות

https://en.wikipedia.org/wiki/Electrolux
מ (שוחזר מעריכות של 77.124.130.36 (שיחה) לעריכה האחרונה של זור987)
(https://en.wikipedia.org/wiki/Electrolux)
עקרון הפעולה הוא דחיסת גז הקרור על יד הגדלת הלחץ היחסי שלו, ולא הלחץ המוחלט כמו במקרר רגיל. מעגל האמוניה משמש להעברת הבוטאן, ומעגל המים משמש להעברת האמוניה. גז הקרור - בוטאן - מתאדה בתא הקרור ומוצא ממנו על יד אדי האמוניה. במקום המעבה במקרר רגיל, מוגדל הלחץ החלקי של הבוטאן על ידי הוצאת אדי האמוניה מהתערובת (כשהלחץ הכולל במערכת קבוע בקרוב), על ידי המסה במים. הבוטאן שמתעבה צף על פני המים וכך מופרד מהם ומועבר חזרה לתא הקרור. מקור החום משמש לאידוי האמוניה מהמים על ידי זיקוק, כדי לסגור את מעגל האמוניה המוליך את הבוטאן. כל מעגל הקרור עובד אם כן ללא חלקים נעים, עם מקור החום כמניע של כל הזורמים במערכת. [[קירור|מעגל הקירור]] משתמש ב[[אמוניה]] (לצורך השוואת הלחצים), [[בוטאן]] ו[[מים]]. באותה עת, כשהומצא המקרר, נראה היה כי הוא נייד, עשוי מחומרים זולים וחלקים לא נעים, עובד בשקט והיה אף מאוד אמין. אך על אף זאת, היותו מסתמך על גזים רעילים כאמוניה, תקלות כדליפה היוו בעיה רצינית בדגמים הראשונים, וכן יכולת הקירור ברמה הדרושה היוותה עדיין סימן שאלה.
 
איינשטיין נטל על עצמו את המעורבות בפיתוח כדי לעזור לסטודנט שלו לשעבר, תוך ניצול הידע שרכש בשנים אשר עבד במשרד הפטנטים ב[[שווייץ]]. המקרר לא יצא לשוק מיד עם המצאתו, אך זכויות לשימוש בעקרון הפעולה שלו ניתנו ל"[[./Https://en.wikipedia.org/wiki/Electrolux אלקטרולוקס]]", חברת ענק [[שוודיה|שוודית]] לייצור מכשירי חשמל לשימושים [[בית מגורים|ביתיים]]. הכסף שניתן לסילארד תמורת זכויות השימוש, איפשר לו להמשיך במחקריו עוד שנים אחדות.
 
בסופו של דבר המקרר של איינשטיין וסילארד לא יוצר לשימוש המוני, עקב המעבר לשימוש בגז ה[[פריאון]] במשאבת הקירור, גז שאינו רעיל כמו האמוניה (יוצר בשנת [[1931]], על ידי מפעל "[[דופונט]]"). אלקטרולוקס עדיין משתמשת בטכנולוגיה הזו אך לא למטרת מקררים לשימוש המוני, אלא יותר לשימושים קלים (ב[[בית נייד|קרוואנים]], [[אוניית תענוגות|ספינות תענוגות]], מקררים מיוחדים ל[[רפואה]] ומקררים קטנים ל[[בית מלון|בתי מלון]]).
משתמש אלמוני