מבצע שינוי כיוון 11 – הבדלי גרסאות

מרגע קבלת האישור ליציאה למבצע, החל מבצע הטסה של כוחות מ[[עוצבת האש]], תחת פיקוד [[איל איזנברג]], על מנת לבצע [[איגוף אנכי]], במהלכו הונחתו כוחות צנחנים בעומק לבנון ולאורך [[נהר הליטני]]{{הערה|[[עפר שלח]] ויואב לימור, "'''[[שבויים בלבנון]], האמת על מלחמת לבנון השנייה'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2007]], עמוד 330.}}. לאחר שמחבלי ה[[חזבאללה]] הצליחו להפיל [[מסוק יסעור]] החליטו אייזנברג ו[[אלוף פיקוד הצפון]], [[אודי אדם]], לעצור את המבצע{{הערה|[[עפר שלח]] ויואב לימור, "'''[[שבויים בלבנון]], האמת על מלחמת לבנון השנייה'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2007]], עמוד 403.}} כוחות האוגדה פעלו בלבנון במהלך משולב שכלל הטסת כוחות שתוגברו בכוחות שחברו אליהם רגלית{{הערה|[[יאיר גולן]] וגל פרל פינקל, [https://www.idf.il/אתרים/מערכות/בין-המערכות/על-התמרון-והאימונים-לקראתו/ על התמרון והאימונים לקראתו], כתב העת "בין המערכות" באתר [[צה"ל]], {{כ}} 22 בדצמבר [[2020]].}}. לאחר שהוחלט על עצירת המבצע פגעו לוחמיו של אייזנברג, הן מ[[חטיבת הצנחנים]]{{הערה|{{ynet|רון בן ישי|"ראש הממשלה הוריד הוראה להפסיק להתקדם"|3291839|16 באוגוסט 2006}}.}} והן מ[[חטיבה 55]]{{הערה|{{ynet|חנן גרינברג|"האויב חטף ולא הבין מאיפה זה בא לו"|3292261|17 באוגוסט 2006}}.}}, במחבלים ומשגרי רקטות עד אשר נכנסה הפסקת האש לתוקפה{{הערה|[[עפר שלח]] ויואב לימור, "'''[[שבויים בלבנון]], האמת על מלחמת לבנון השנייה'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2007]], עמודים 398-399.}}. בנוסף לכך הוכנסו חיילים משלוש אוגדות דרך מעברי הגבול, כל הכוחות האלו בעצם שילשו את מספר חיילי צה"ל הנמצאים בתוך לבנון לכדי כ-10,000 חיילים.