ליל כל הקדושים – הבדלי גרסאות

מקורו הנוצרי של החג הוא היותו ערב "[[יום כל הקדושים]]" המצוין ב-1 בנובמבר. כבר במאות הראשונות ל[[ספירת הנוצרים]], צוין על ידי הכנסיות הנוצריות השונות "חג הקדושים", שהוקדש לזכר [[ארבעה-עשר הקדושים המסייעים|כל הקדושים]] ומי שמצאו את מותם בשל אמונתם בנצרות. מועד החג לא היה אחיד עד המאה השביעית לספירה הנוצרית, בתקופתו של האפיפיור [[בוניפקיוס הרביעי]]. האפיפיור חנך בתאריך 1 בנובמבר את [[הפנתאון ברומא]], שהיה קודם היכל [[פגאני]], והקדישו כ"כנסיית מרים הקדושה של הקדושים המעונים". מאז מצוין "יום כל הקדושים" בכל שנה ב-1 בנובמבר. התאריך נבחר, כפי הנראה, גם בשל קרבתו לחג הפגאני הקלטי שצוין ב[[צפון אירופה]]. ערבו של אותו יום הוא 31 באוקטובר, שהוא מועד החג הקלטי. בהיותו ערב "חג כל הקדושים" הוא קרוי "ליל כל הקדושים".

 

מקורו האירי של החג נשען, ככל הנראה, על חגיגות השנה החדשה בימי ה[[קלטים]] - Samhain, שבו מקובל היה לחשוב כי הרוחות מהלכות על הארץ כי בלילה זה עולם הרוחות קרוב ביותר לעולם החיים. מכשפות ובעלי כוחות על טבעיים אחרים עדיין נזכרים בכל רחבי [[אירלנד]] בשעה שילדים בתחפושות מפחידות שונות סובבים בחוצות נושאים בידיהם לפידי חג מיוחדים - [[דלעת|דלועים]] מנוקבים שפרצוף מפחיד גולף בצדם האחד ונר דולק מאיר בתוכם.