עסקת ג'יבריל – הבדלי גרסאות

'''עסקת ג'יבריל''' היא עסקת [[חילופי שבויים (ישראל)|חילופי שבויים]] בין [[ישראל]] לבין ארגון [[החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית]] של [[אחמד ג'יבריל]], שנעשתה ב-[[21 במאי]] [[1985]], ובמסגרתה שוחררו 1,150 [[אסיר ביטחוני|אסירים ועצירים ביטחוניים]] שהיו כלואים בישראל כנגד שלושה [[שבויי צה"ל]].

במסגרת העסקה שוחררו 1,150 [[אסיר ביטחוני|אסירים ועצירים ביטחוניים]] שהיו כלואים בישראל כנגד שלושה שבויי צה"ל מ[[מבצע שלום הגליל]]: חזי שי, שנפל בשבי ארגון הטרור של אחמד ג'יבריל ב[[קרב סולטאן יעקוב]] ונסים סאלם ויוסף גרוף, שנשבו כחלק מקבוצה של [[שביית שמונת חיילי הנח"ל בלבנון|שמונה חיילי נח"ל]] והועברו לידי ארגון הטרור של אחמד ג'יבריל. הייתה זו אחת ממספר עסקאות חילופי שבויים שביצעה מדינת ישראל עם [[ארגון טרור]] על רקע המלחמה בלבנון, ב[[מבצע ליטני]] ושנה וחצי קודם לכן עם [[אש"ף]].

* [[קוזו אוקמוטו]], אחד ממבצעי [[הטבח בנמל התעופה לוד]] שנדון לשלושה [[מאסר עולם|מאסרי עולם]].

[[ממשלת ישראל העשרים ואחת|ממשלת האחדות הראשונה]] בראשות [[שמעון פרס]] אישרה את העסקה ברוב גדול, שכלל גם את שרי [[הליכוד]] וה[[מפד"ל]]. [[יצחק נבון]] היה השר היחיד שהתנגד. מאוחר יותר נימק נבון את החלטתו באומרו: {{ציטוטון|חשבתי שזה מופת גרוע שאנחנו נראה לכל האויבים שמבחינתם העסקה הטובה ביותר היא לחטוף חיילים ואזרחים, שאפשר להשיג תמורתם את שחרורם של מאות אסירים ומחבלים... צריך שיהיה כוח להגיד למשפחות השבויים - יש קו שהמדינה אינה יכולה לחצות אותו}}.{{הערה|[[רונן ברגמן]], '''מדינת ישראל תעשה הכל''', עמ' 110}}.

על הממשלה נמתחה ביקורת ציבורית חריפה על שהסכימה לשחרר מחבלים כה רבים, בהם כאלה שנשפטו למאסר עולם על רצח אזרחים רבים, וכן על שהסכימה לעסקה ללא החזרתם של נעדרי [[קרב סולטאן יעקוב]]. [[שמואל תמיר]], ראש הצוות המטפל בהשבת השבויים והנעדרים, שבשנים שקדמו לעסקת ג'יבריל עסק במשא ומתן לשחרור שבויים שהוביל אף הוא לשחרור מחבלים, התנגד לעסקה וראה אותה כבלתי סבירה לעומת קודמותיה.{{הערה|רונן ברגמן, '''מדינת ישראל תעשה הכל''', עמ' 77}}. הוא פרש מתפקידו לאחר ביצוע העסקה, לאחר שדחה את פרישתו לבקשת שר הביטחון, כדי לא לפגוע במשא ומתן.{{הערה|רונן ברגמן, '''מדינת ישראל תעשה הכל''', עמ' 109}}.

10 שנים לאחר מכן, [[בנימין נתניהו]], שכיהן כ[[שגריר ישראל באו"ם]] בזמן חתימת ההסכם, מתח ביקורת חריפה בספרו "מקום תחת השמש" על העסקה שהתגבשה{{הערה| [http://reshet.tv/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AAחדשות/News/Opinion/Article,24941.aspx פרשנות: האם אנו באמת בדרך לעסקת שליט?], חדשות 2}}:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מלכתחילה ראיתי בעסקת ג'יבריל מכה אנושה לכל מאמציה של ישראל לגבש חזית בינלאומית נגד הטרור. כיצד תוכל ישראל להטיף לארצות הברית ולמערב לאמץ מדיניות של אי-כניעה לטרור, כשהיא עצמה נכנעת בצורה מבישה כל כך? הייתי משוכנע ששחרור כאלף מחבלים שייכנסו לשטחי יש"ע יביא בהכרח להסלמה איומה של אלימות, שכן טרוריסטים אלה יתקבלו כגיבורים, כדוגמה של חיקוי לנוער הפלסטיני. ... התוצאות לא איחרו לבוא. היום כבר ברור ששחרור אלף המחבלים היה אחד מן הגורמים שסיפקו מאגר של מתסיסים ומנהיגים שהציתו את אש האינתיפאדה.{{הערה|{{הארץ|יוסי ורטר|האם בנימין נתניהו ואהוד ברק זוממים על מפץ פוליטי חדש?|1.1292172}}}}.}}

מיד לאחר השחרור, במסיבות שנערכו במקומות מגוריהם, קראו חלק מהמשוחררים לחידוש המאבק האלים נגד ישראל. תוך שנה לאחר העסקה גורשו חמישה מהמשוחררים ונוספים נעצרו ב[[מעצר מנהלי]].{{הערה|שם=בריוסף|{{מעריב|אבינעם בר יוסף|מחבלים גדלים בתפר הירושלמי|1986/05/09|01300}}}}. בין העצורים מחדש היה [[זיאד אבו עין]], ראשון המשוחררים שהוחלט להעמידו לדין.{{הערה|{{מעריב|אבינעם בר יוסף|מתחיל משפט מחבל ששוחרר|1985/12/19|00207}}}}. אבו עין נחשד כי תכנן חטיפת אוטובוס. במרץ ואפריל 1986 ביצעה חוליה שכללה שלושה מהמשוחררים מספר פיגועי ירי ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] וסביבתה שבהם נרצחו זהבה בן-עובדיה והתייר פול אפלבי.{{הערה|{{מעריב|[[אילן בכר (עיתונאי)|אילן בכר]]|המחבל עם הטוטו|1986/04/28|01204}}{{ש}}{{מעריב|[[אילן בכר (עיתונאי)|אילן בכר]]|בדיקה בליסטית הוכיחה|1986/04/29|00301}}}}. חברי החוליה, עלי מוסלמני, עלאא בזייאן ואיברהים עוואדה, היו המשוחררים הראשונים שנאשמו על ידי כוחות הביטחון של ישראל בהשתתפות בביצוע פיגועים.{{הערה|{{מעריב|[[אילן בכר (עיתונאי)|אילן בכר]]|משוחררי ג'יבריל הנהיגו את כנופיית הרצח במזרח ירושלים|1986/05/06|00101}}; {{מעריב||המשך|1986/05/06|00910}}{{ש}}{{מעריב||מאסר עולם למחבל שרצח|1986/11/05|00702}}}}. ב-[[2011]] שוחררו בזיאן ומסלמאני בשנית במסגרת [[עסקת שליט]], ומסלמאני נבחר לראש עיריית [[א-ראם]] ברשות הפלסטינית.{{הערה| [[טלי בן עובדיה]], [http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4824272,00.html הסוף ידוע מראש], [[ידיעות אחרונות]], 5 ביולי 2016{{ש}}[http://www.maannews.com/Content.aspx?id=756816]}}. בזיאן חזר לעסוק בטרור, נעצר במהלך [[מבצע שובו אחים]] ב-2014 והוחזר לריצוי יתרת מאסרו (14 שנה).{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=15003280.t06|סוג=רע"ב|עותר=נידאל בן עבד אלרזאק זלום|משיב=היועץ המשפטי לממשלה}}, [[בית המשפט העליון]], 3 בדצמבר 2015}}.

ביוני [[2017]] חזר לישראל יוסף אבו אל-חיר, אחד ממשוחררי העסקה, 34 שנים לאחר שגורש. אל-חיר הורשע בין היתר ברצח שני ישראלים לאחר שהניח פצצה בבניין מגורים ב[[שכונת בת גלים]] בחיפה. מיד כשחזר נעצר. ועדת שחרורים ב[[בית המשפט המחוזי]] ב[[נצרת]] פסקה שהוא הפר את תנאי שחרורו, ולכן יחזור לרצות את מלוא עונשו, 15 מאסרי עולם ועוד 30 שנות מאסר.{{הערה|{{ynet|[[אחיה ראב"ד]]|משוחרר עסקת ג'יבריל שב לארץ אחרי 34 שנה - והוחזר לכלא|4971859}}}}.