נשיא הרפובליקה העממית של סין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ אחידות במיקום הערות שוליים, הגהה |
||
שורה 10:
|תחום שיפוט=[[הרפובליקה העממית של סין]]
|כפוף=
|מעון=[[ג'ונגנאנחאי]]
|מושב המשרה=[[בייג'ינג]]
|משך כהונה קצוב=5 שנים (ללא הגבלת מספר תקופות כהונה)
שורה 23:
תפקיד הנשיא הוגדר לראשונה בחוקת [[1954]] והוא אויש ברציפות על ידי [[מאו דזה-דונג]] ועל ידי [[ליו שאוצ'י]]. על ליו הוטל אות קלון מבחינה פוליטית במהלך [[מהפכת התרבות בסין|מהפכת התרבות]] ומשרת הנשיא בוטלה. על פי החוקה של [[1975]] בוטל תפקיד הנשיא באופן סופי ובחוקה של [[1982]] הוא חודש, אם כי עם סמכויות מצומצמות. התרגום המקובל בשפה ה[[אנגלית]] של שם התפקיד עד 1982 היה "יושב ראש" (Chairman) ומאז מקובל יותר התרגום "נשיא" (President), על אף שהמינוח בשפה הסינית נותר ללא שינוי.
על פי החוקה הנוכחית של סין, תפקיד הנשיא הוא יוקרתי, אך בעיקרו הוא טקסי בעל מעט סמכויות בזכות עצמו, בעיקר הזכות למנות את [[ראש ממשלת הרפובליקה העממית של סין|ראש הממשלה]]. רוב הסמכויות המעטות שניתנות לנשיא כפופות לאישורו של [[הקונגרס הלאומי העממי]], אשר בוחר את הנשיא לעד שתי תקופות כהונה של חמש שנים כל אחת. אם כי במרץ [[2018]] הוכנסו שינויים לחוקה לפיהן לא תוקצב תקופת כהונתו של נשיא סין.{{הערה|[http://www.xinhuanet.com/english/2018-02/25/c_136998770.htm CPC proposes change on Chinese president's term in Constitution]}}
עם זאת, מאז כהונתו של [[ג'יאנג דזה-מין]], כל הנשיאים החזיקו במקביל גם בתפקידים של המזכיר הכללי של [[המפלגה הקומוניסטית של סין]] ושל יושב ראש הוועדה הצבאית המרכזית. תפקידים אלה, שלא כמו תפקיד הנשיא, מקנים לאוחזים בהם סמכויות משמעותיות. כתוצאה מכך, הנשיא הוא ראש המדינה [[דה יורה]] וכן שולט על המפלגה הקומוניסטית, על המדינה ועל הצבא, ולפיכך הוא המנהיג העליון [[דה פקטו]] של סין. רוצה לומר, המנהיג העליון של היום מחזיק בתפקיד הנשיא, אך הנשיא הוא לא בהכרח המנהיג העליון, כפי שהיה בין השנים [[1959]] – [[1993]].
שורה 43:
מרגע שהקונגרס הלאומי העממי אישר את מינויו של ראש הממשלה, ממנה אותו הנשיא באופן רשמי. כראש הרשות המבצעת, יש לראש הממשלה הסמכות למנות את מועצת המדינה, בכפוף לאישור הקונגרס. לאחר מכן הנשיא ממנה את סגני ראש הממשלה, את חברי מועצת המדינה ואת השרים.
בנוסף לסמכותו למנות את ראש הממשלה, יש לנשיא את הסמכויות לחתום על חוקים, לאשר את הענקתם של מדליות ועיטורים, להעניק חנינות, להכריז על מלחמה ולהוציא פקודות גיוס כלליות.
בתחום יחסי החוץ תפקידיו של הנשיא כוללים מינוי נציגים דיפלומטיים והחזרתם משליחותם וכן אשרורם וביטולם של חוזים והסכמים שנחתמו עם מדינות זרות. כמו סמכויות רבות אחרות של הנשיא, הוא מיישם את סמכויותיו אלה על פי החלטות הוועדה המתמדת של הקונגרס הלאומי העממי, ולפיכך גם הן סמכויות פורמליות בלבד.
שורה 54:
הסמכויות הממשלתיות של היושב ראש הוגדרו בחוקת 1954 באופן הבא: "יושב ראש הרפובליקה העממית של סין, על פי הצורך, יכנס את ועידת המדינה העליונה ויכהן כיושב הראש שלה". על חברי מועצת המדינה העליונה נכללו הפקידים הבכירים של המדינה, והמלצותיה הוגשו לקונגרס הלאומי העממי, למועצת המדינה ולמועצת ההגנה הלאומית. ועידת המדינה העליונה הייתה גם היא ייחודית לחוקת 1954 וגם היא בוטלה בחוקת 1975 ובחוקות שבאו אחריה.
כיושב ראש המפלגה הקומוניסטית של סין, נבחר מאו כיושב ראש המדינה בקונגרס הלאומי העממי הראשון. בקונגרס השני ב-[[1959]] ירש את מאו בתפקיד זה ליו שאוצ'י, שהיה אז סגן יושב ראש המפלגה. ליו נבחר מחדש כיושב ראש המדינה בקונגרס השלישי בינואר [[1965]].
כאשר התכנס הקונגרס הלאומי העממי הרביעי ב-[[1975]], היה צעדו העיקרי לכונן חוקה חדשה שביטלה את תפקיד יושב ראש המדינה ותחת זאת שמה דגש על מנהיגותה של המפלגה הקומוניסטית על המדינה, כולל סעיף בחוקה שנתנה ליושב ראש המפלגה את תפקיד המפקד העליון של הכוחות המזוינים. הקונגרס החמישי התכנס שנתיים מוקדם מהמתוכנן, ב-[[1978]], אז אומצה החוקה השלישית שגם בה לא הוגדר תפקיד יושב ראש המדינה. ב-[[1982]] פורסמה טיוטה של החוקה הרביעית, שאושרה ללא תיקונים בקונגרס השישי ב-[[1983]] וכתוצאה מכך, על פי התרגום האנגלי לחוקה, הפך תפקיד יושב ראש המדינה לתפקיד נשיא הרפובליקה העממית של סין.
| |||