להיט – הבדלי גרסאות

'''להיטלָהִיט''' הוא יצירה [[מוזיקה|מוזיקלית]], בדרך כלל [[שיר]] או [[נעימה]], הזוכה להצלחה רבה בקרב ציבור מסוים. הגורמים העיקריים להפיכת שיר ללהיט, הם: היותו קליט לאוזן וקל לשירה, קצבי לריקוד, או בנסיבותנסיבות כתיבתו – לרגל אירוע חריג כמו מלחמה. במקרים רבים די בעובדה ששרשהשיר מושר אותובפי [[זמר]] או [[להקה]] ידועים כדי שהשירשהוא יהפוך להיט.

המילה "להיט" מבוססת על שילוב המילה ה[[אנגלית]] hit עם המילה העברית "להט" (תרגום שומר משמעות וצליל). היא חודשה[[תחדיש|הומצאה]] ב-[[1960]] על ידי שדרני הרדיו [[משה חובב]] ו[[רבקה מיכאלי]],{{הערה|{{הארץ|אילון גלעד|גלגולה של מילה - איך הפכה רבקה מיכאלי את המילה "שלאגר" ל"להיט"|1.2062225|5 ביולי 2013}}}} ואומצה על ידי [[האקדמיה ללשון העברית]], במקום תחדישה המקורי '''"כפתור'''".{{הערה|הלשונאי והבלשן [[יצחק אבינרי]] הציע ב-[[1956]] את המילה '''זמרון''': "שכן אין לפנינו אלא זמר שהשעה משחקת לו, ורק לפי שעה הוא מנסר באון" ({{צ-ספר|מחבר = יצחק אבינרי|שם = יד הלשון|מו"ל = יזרעאל|שנת הוצאה = 1964|עמ = 168}}).}} לפני כן הרבו להשתמש במילה '''שלאגרשְלָאגֶר''' ([[מילה שאולה]] מ[[גרמנית]]: Schlager).{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/nadavabeksis/status/917331224544210945|הכותב=נדב אבקסיס|כותרת=התכתבות עם רבקה מיכאלי|אתר=טוויטר|תאריך=9 באוקטובר 2017}}}} מאז חדר הביטוי ללשון ה[[עברית]]העברית נעשה בו שימוש גם בתחומים אחרים, בעיקר מסחריים.; כך, למשל, אומרים על מוצר מסויםהזוכה לפופולריות כי הוא "להיט" ונחטף מהמדפים.

על סמך "להיט" נקרא שבועון הבידור והפנאי הפופולרי "[[להיטון]]" (1969–1991).