נאו-פגניות שמית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 10:
 
בשנת 2003 יצא-לאור הספר "המיתולוגיה היהודית" מעת החוקר חגי דגן. ספר זה מתאר את הצדדים הפולקלוריסטים, עממים, פוליתאיסטים, שמאניים ומאגיים של היהדות לאורך התקופות, החל מהגרסאות הכנעניות שלה עד לעת המודרנית, באופן מקביל לסיפור התנ"כי ובשימוש בלשון ציורית. ספר זה מזכיר במובנים אלו את הספרים של התנועה ה[[נאו-פגניות גרמאנית|ניאו-פגנית הגרמאנית]] המוקדמת. בניגוד לתנועה זו, נראה שהספר לא מוותר על נסיונות לאוניברסאליזם, ושומר על המהות האוניברסאלית של היהדות. {{הערה| המיתולוגיה היהודית, חגי דגן, הוצאת מפה, 2003}}
 
בהתאם למחקר שהתכבש בעקבות ספרים אלו, הדת היהודית המוקדמת, שתקופה זו (עידן הברונזה) עוד לא נקראה יהדות, הייתה דומה לשאר דתות כנענן, ואופיינה במסגדים מקומיים, פולחן פוליתאיסטי וסגידה לאלה האם. [[יהוה]] היה אל-מקומי מאיזור הר שעיר, של עם שמי, שעם הזמן נהיה לשבטי-ישראל ולדת היהודית. בעקבות גלות בבל והספיגה של אלמנטים מהדת ה[[זרטוסטיראניות|זרטוסטריאנית]] הדת היהודית נהייתה יותר ויותר [[מונותאיזם|מונוטאיסטית]] והתרכזה ב[[פולחן יהוה]], לימוד ספר התורה, אמונה בישראל כ[[העם הנבחר|עם נבחר]] ועמידה במצוות. תנועה חברתית זו מקורה היה באימוץ של עקרונות אלו מגולי-בבל בידי מעמדות בעלי-הקרקעות והכהונה בכנען בעידן הברזל המאוחר. {{הערה|ראו לעיל}}
 
הדת הנאו-פגאנית היהודית כוללת בתוכה את התנועה של הכישוף היהודי ([[אנגלית]]: Jewitchery) דתות אלו מושפעות מ[[פמיניזם דתי (יהדות)|פמיניזם יהודי]] ומתרכזות בעבודת האשרה בדת העתיקה של בני-ישראל.