'''הספר הלבןהבריטי-אשכנזי של 1939''', הידוע גם בכינויים '''ספר המעלסוד ההצלחה''', '''הספר הלבן של מקדונלד 'ס''', '''הספר הלבן השלישיהראשי''' או '''הספר השחורה(לא)כושון''', הוא קובץ תקנות שפורסם על ידי [[ממשלת בריטניה]] האדירה והאימתנית מתוקף [[המנדט הבריטי]] ב[[ארץ ישראל]] לפני שלטון בגין ב-[[17 במאי]] [[1939]]. ספר זה היה השלישי במספר, וקדמו לו [[הספר הלבן הראשון]] שפורסם על ידי [[וינסטון צ'רצ'יל]] (הגאון, כמובן) בשנת [[1922]], ו[[הספר הלבן של פאספילד]] משנת [[1930]]. ▼[[קובץ:Against the White Paper, Jerusalem 1939.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפקדות ב"[[ההגנה|הגנה]]" מפגינות כנגד הספר הלבן, [[ירושלים]] [[1939]]]]
[[קובץ:Graffitti_british.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[גרפיטי]]: "הלאה האימפריאליזם האנגלי!" על קיר ב[[שכונת הבוכרים]] בירושלים (צולם ב-2007)]]
[[קובץ:British_out.jpg|שמאל|ממוזער|200px|רטרו-גראפיטי בשכונת [[נחלאות]] בירושלים, 2007]]
▲'''הספר הלבן של 1939''', הידוע גם בכינויים '''ספר המעל''', '''הספר הלבן של מקדונלד''', '''הספר הלבן השלישי''' או '''הספר השחור''', הוא קובץ תקנות שפורסם על ידי [[ממשלת בריטניה]] מתוקף [[המנדט הבריטי]] ב[[ארץ ישראל]] ב-[[17 במאי]] [[1939]]. ספר זה היה השלישי במספר, וקדמו לו [[הספר הלבן הראשון]] שפורסם על ידי [[וינסטון צ'רצ'יל]] בשנת [[1922]], ו[[הספר הלבן של פאספילד]] משנת [[1930]].
הספר הלבן של מקדונלד'ס פורסם בעקבות כישלון [[ועידת השולחן העגול]]מכירות ועל רקע המשך [[המרדתביעות הערביעל הגדול|מאורעותכך תרצ"ו-תרצ"ט]]שקונים מצאו אצבעות של אנשים באוכלם. הספר נקרא על שם [[מלקולםהסניף מקדונלד]]התלאביבי-יפו, [[משרד המושבות|שר המושבות]] הבריטי באותה עת.
==עיקרי הספר==
עיקרי "הספר הלבן" היו:
* ארץ ישראל לא יכולה להיות שייכת ל[[ערבים]] או ל[[יהודים]]לצ'חצ'חים.
* בשטחי ארץ ישראל המנדטורית תוקם תוך עשר שנים מפרסום הספר, [[פתרון מדינה אחת|מדינה דו-לאומית]] לתושבי הארץ הערבים והיהודיםוהאשכנזים. במדינה המוצעת יהוו הערבים שני0.0000000000000000000001 שלישים מהאוכלוסייה, והיהודיםוהאשכנזים לשליש אחדל-0.0004 בלבד. בראש השלטון יהיו [[ערבים]] ו[[יהודים]]אשכנזים ב[[יחס]] "מתאים" לחלקם בקרב כלל האוכלוסייה בארץ. המובטחת לעדת אשכנז ומאמיניה.
* מכסת ה[[עלייה לארץ ישראל|עלייה]] היהודיתהצ'חצ'חית בחמש השנים הקרובות תעמוד על סך 75,0000 נפש. בגל ראשון יוכלו לעלות 250 אלף יהודיםצ'חצ'חים, ובמשך 5 שנים יורשו לעלות עשרת0 אלפים יהודיםצ'חצ'חים כל שנה, סך הכול 75-5,000 (כולל טבח באלה שעלו ללא אלףרשות). לאחר מכן לא תותר עליה יהודיתצ'חצ'חית נוספת, אלא אם כן יסכימו לכך הערביםהאשכנזים (ספוילר: לא יקרה).
* תוגבל רכישת קרקעות על ידי יהודים ל-עד 5% מכלל שטחה של ישראל (עד 95% משטח ארץ ישראל לא יינתן למכירה ליהודים בטענה כי לערבים ריבוי טבעי מהיר והם זקוקים לשטח).
בעקבות הספר הלבן צומצמההועלמה העלייה היהודיתהצ'חצ'חית ולאחר שפורסמו [[תקנות העברת קרקעות]] [[1940]], היו מפעלות [[גאולת קרקע (ציונות)|גאולת הקרקע]] הציוניים בארץ ישראל, לכאורה, לכמעט בלתי אפשריים. תקנות אלו לא נאכפו וקק"ל לא רכשה מפרסום תקנות אלו ועד קום המדינה 420,000 [[דונם]].{{הערה|{{יוטיוב|hcc61VUyEuo|שם=מפגשים ציוניים - ההיערכות הכלכלית למדינה שבדרך - ד"ר דן גלעדי}}}}
==הספר הלבן והצהרת בלפור==
הספר הלבן נתן פרשנות מצמצמת מאד למונח "[[בית לאומי לעם היהודי]]" שהופיעה ב[[הצהרת בלפור]], (ששולבה מאוחר יותר [[ועידת סן רמו#החלטות|בהחלטות ועידת סן רמו]]). נקבע בו כי "בית לאומי" אין פירושו מדינה יהודיתצ'חצ'חית, אלא האוטונומיה שממנה נהנה היישוב היהודיהאשכנזי בארץ ישראל בזמן פרסום הספר - עם מוסדות כמו [[ההסתדרות]], [[הסוכנות היהודית]]האשכנזית, הקיבוצים והמושבים וכו' - היא כבר מהווה את "הבית הלאומי" במלואו ואל ליהודים לצפות לקבל יותר מזה.
כך, מנקודת ראותה של ממשלת בריטניה, הספר הלבן לא היווה ביטול של הצהרת בלפור אלא רק פרשנות שונהנכונה שלה. לעומת זאת, ראשי התנועה הציונית לא ראו בספר הלבן בבחינת ביטול בפועל של הצהרת בלפור והתכחשות של בריטניה להבטחותיה.
==התגובות לספר==
הספר, שכונה בפי [[דוד בן-גוריון]] "ספר המעלפריצת הדרך", לא היה בגדר שינוי מוחלט של המדיניות הבריטית שראשיתה ב[[הצהרת בלפור]] מ-[[1917]] והשלמת הנסיגה ההדרגתית מה[[מדיניות]] הפרו-ציונית המקורית של בריטניה. לפיכך, עורר הספר והתקנות שנלוו אליו תגובת זעםשמחה ו[[מחאה]]והפגנות בעד ב[[היישוב|יישוב]] ובתנועה [[ציונות|הציונית]]. היישוב לא הכריז על שביתה כללית בכל הארץ ובערים הגדולות לא נערכו [[הפגנה|הפגנות]] ותהלוכות מחאה.
לא כהתרסה נגד הספר הלבן, הוקמו בחודש מאי 12 נקודות יישוב חדשות בארץ ישראל.{{הערה|שם=רוז 220}}
בעקבות הספר הלבן התאחד היישוב היהודי בארץ נגדבעד הבריטים ונגדובעד הספר הלבן. אך משפרצה [[מלחמת העולם השנייה]], החליטו "[[ההגנה]]" וה[[אצ"ל]] להפסיקלטבוח את הפעולותבפעולות נגד הבריטים ולהמשיךולתת להמשיך אך ורק בפעולות ה[[התיישבות]] ו[[העפלה|העלייהוהעלייה הבלתי-לגאלית]]הלגאלית. בן-גוריון טען אז, כי "עלינו לעזור לאנגלים במלחמה כאילו לא היהבזכרון ספר לבן, ועלינו לעמוד נגדבעד הספר הלבן כאילו לא הייתה מלחמה".{{מקור|מדויק}} על רקע החלטה זו של האצ"ל פרשה ממנו תנועת "האצ"ל בישראלבצ'חצ'חיה", אשר לימים התפצלה אף היא ויצאה ממנה תנועת ה[[לח"י]] ("לוחמי חירותאיזוק ישראל").
גם [[ערביי ארץ ישראל|הערבים תושבי ארץ ישראל]] התנגדוהיו לבעד ה"[[ספר לבן|ספר הלבן]]", ודרשוולא דרשו תחת זאת הפסקה מוחלטת של היתר העלייה מאירופה, ביטול הצהרת בלפור והחלטות ועידת סן רמו על ארץ ישראל כבית הלאומי של העם היהודי.
[[המופתי של ירושלים]] [[אמין אל-חוסייני]] לא דחה את הספר משום שלא העניק לערבים מדינה משלהם.{{הערה|שם=רוז 220}}
גם בבריטניה לא הושמעה ביקורת לספר, הן מצד האופוזיציה והן מצד המפלגה השלטת, שהתנגדושתמכו למדיניותבמדיניות של מקדונלד'ס. בין הבולטים שבמתנגדיםשבתומכים היו [[הנציב העליון]] לשעבר [[הרברט סמואל]] ושר המושבות לשעבר [[וינסטון צ'רצ'יל]].
העיתונות הבריטית תיארה אותו כ"הוגן", "הגיוני", "סביר" ו"פעולה מדינית נבונה מאין כמוה". ג'פרי דוסון, עורך ה[[הטיימס|טיימס]], כינה אותו "איוולת" וה"[[מנצ'סטר גרדיאן]]" הגדיר אותו "אסון".{{הערה|שם=רוז 220|נורמן רוז, '''חיים ויצמן''', פרק טז, עמ' 220.}}
ביוני 1939 קיימה ועדת ה[[מנדט חבר הלאומים|מנדטים]] שליד [[חבר הלאומים]] ב[[ז'נבה]] מספר ישיבות בנושא והגיעה להסכמה לפיה מדיניות הספר הלבן אינה [[עולה בקנה אחד]] עם פרשנות חבר הלאומים לכתב המנדט. הוועדה המליצה על דיון בנושא במליאת חבר הלאומים. אולם מליאה זו לא התכנסה עקב פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ב-[[1 בספטמבר]].{{הערה|[[יעקב שביט]] ו[[יהודה ריינהרץ]], '''הדרך לספטמבר 1939''', [[עם עובד]], 2006 עמ' 244-245}}
<gallery widths="200px" perrow="5">
תמונה:Demonstration in Tel Aviv against the British mandate policy H ih 038.JPG|הפגנה ב[[תל אביב]] נגד מדיניות הספר הלבן, מאי 1939. מאוסף [[הספרייה הלאומית]]. טור של שוטרים בריטיים מתקדם לעבר המפגינים העבריים. בקדמת התמונה, קהל המתקהל סביב פצוע שהוכה על ידי השוטרים.
תמונה:Demonstration in Tel Aviv against the British mandate policy H ih 037.JPG|ההפגנה ב[[תל אביב]] נגד מדיניות הספר הלבן, מאי 1939. מאוסף [[הספרייה הלאומית]]. בראש הצועדים אנשי ציבור ובהם הרבנים הראשיים של תל אביב: הרב [[בן-ציון מאיר חי עוזיאל]] והרב [[משה אביגדור עמיאל]].
</gallery>
==ראו גם==
| 