המועצה הבין-לאומית של נשים יהודיות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ replaced: המועצה הכלכלית חברתית של האומות המאוחדות ← המועצה הכלכלית-חברתית של האומות המאוחדות (2)
שורה 1:
[[קובץ:Logo ICJW.JPG|150px|ממוזער|שמאל|לוגו הארגון]]
 
'''המועצה הבינלאומית של נשים יהודיות''' (ב[[אנגלית]]: '''The International Council of Jewish Women''',{{כ}} '''ICJW''') הוא ארגון נשים בינלאומי [[אמריקאי]] [[יהדות ארצות הברית|יהודי]] שנוסד ב-1912. המועצה היא ארגון גג המייצג ארגוני נשים ונשים יהודיות ב-46 מדינות בעולם. המועצה פועלת במגוון מישורים: שיפור מצב הנשים וחייהן, מאבק ב[[אנטישמיות]] וב[[גזענות]], קידום חינוך המבוסס על ערכים יהודיים ואוניברסליים, תמיכה באנשים בישראל, פרויקטים חברתיים למען הקהילה, התנדבות ומנהיגות. למועצה מגוון פעילויות [[הומניזם|הומניטריות]] כלליות יותר כגון רווחת ילדים, מבוגרים ובעלי מוגבלויות, מאבקים נגד מחלת ה[[איידס]], סמים, עבריינות וזיהום.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://web.nli.org.il/sites/NLI/English/collections/personalsites/CAHJP/Holdings/Organizations/Pages/international-council-jewish-women-icjw.aspx|הכותב=הספרייה הלאומית|כותרת=ICJW|אתר=|תאריך=}}}}
 
למועצה הבינלאומית של נשים יהודיות יש מעמד של יועצת ב[[או"ם]] כ[[ארגון לא ממשלתי]] (NGO) ב[[המועצה הכלכלית -חברתית של האומות המאוחדות|מועצה הכלכלית חברתית של האו"ם]] (ECOSOC), ולה נציגים קבועים בניו יורק, [[ז'נבה]], [[וינה]] ו[[פריז]]. כמו כן היא מיוצגת ב[[מועצת אירופה]], בלובי הנשי האירופי, במועצה הבינלאומית לנשים, ב[[הקונגרס היהודי העולמי|קונגרס היהודי העולמי]] ובארגונים בינלאומיים ואזורים נוספים. כגוף יהודי ולא-ממשלתי המועצה הקימה [[קבוצת לחץ]] שתגן על מטרות יהודיות ושתעתור בשם יהודים בצרה בתוך המסגרות של וועדות האו"ם.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://cahjp.nli.org.il/content/international-council-jewish-women-icjw-0|הכותב=הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי ירושלים|כותרת=Inrernationl Council of Jewish Women|אתר=|תאריך=}}}}
 
== היסטוריה ==
שורה 13:
 
=== 1929-1923 הקמת הקונגרס של נשים יהודיות ===
הקמת הארגון באותן שנים הייתה רעיון תאורטי בלבד. הקמה מעשית החלה רק ב-1920, כאשר המועצה הלאומית לנשים יהודיות שלחה נציגות לאירופה על מנת ללמוד על בעיות האירופאים לאחר מלחמת העולם הראשונה ועל מציאת פתרונות לסיוע עבורם. משימה נוספת הייתה לארגן כנס עולמי לנשים יהודיות על מנת לחדש את הקשרים עם יהודיות אירופאיות שהושהו בעקבות המלחמה. הכנסים החשובים ביותר נערכו ב[[וינה|ווינה]] ב[[אוסטריה]] ב-1923 וב[[המבורג]] ב[[גרמניה]] ב-1929. את הכנסים יזמו וכלכלו המועצה הלאומית לנשים יהודיות, כשהנשיאה של הקונגרסים העולמיים הייתה [[רבקה קוהוט]] (Rebekah Bettelheim Kohut) .{{הערה|[https://jwa.org/encyclopedia/article/kohut-rebecca Rebekah Bettelheim Kohut] באתר אנציקלופדיה לנשים יהודיות}} לקונגרס שנערך ב[[וינה|ווינה]] היה כיסוי עיתונאי רחב, ובו נכחו [[נשיא אוסטריה]], ראש עיריית ווינה, קציני המשטרה, פוליטיקאים ודמויות מפתח מווינה. נכחו נציגות מארגוני נשים מעל ל-20 מדינות, וכן מנהיגות מהקהילה היהודית המקומית. חמשת הנושאים העיקריים שעליהם דנו במשך ששת ימי הקונגרס היו: מטלות הנשים היהודיות בקהילה היהודית, בעיית הפליטים והיתומים, בנות ללא בית, סיוע למהגרים ועזרה לפלשתינה.{{הערה|שם=הערה מספר 20170531044131:0|{{צ-מאמר|מחבר=Nelly Las|שם=Inrernationl Council of Jewish Women|כתב עת=Jewish Women Archive}}}}
 
בקרב ההצעות שניתנו על מנת להקל על סבלם של היהודים, הייתה הציונות אופציה [[פרקטיקה|פרקטית]], על אף שפעולות פוליטיות התקבלו בהתנגדות. המעבר לפלשתינה היה פתרון הומניטרי ודרך להעניק מקלט עבור הפליטים. בהחלטה האחרונה שאומצה על ידי הקונגרס, אומץ ברב קולות רעיון המעבר לפלשתינה. הקשיים והמצוקות של היהודים מצד אחד, ו[[הצהרת בלפור]] והרחבת ההתיישבות מנגד, נתנה [[לגיטימציה]] למפעל הציוני כפתרון הומניטרי.
 
הקונגרס העולמי השני של נשים יהודיות נערך ב-1929 בהמבורג, גרמניה. הקונגרס כינס כ-200 נציגות שהגיעו מ-14 מדינות, במטרה להקים ארגון בינלאומי של נשים יהודיות, כפי שהוסכם בקונגרס הקודם. הקונגרס עסק בדאגות כלליות של קהילות יהודיות בכלל ושל נשים יהודיות בפרט: חינוך יהודי, המאבק נגד אנטישמיות והטרגדיה של נשים נטושות.{{הערה|שם=הערה מספר 20170531044131:0}}
 
שני הקונגרסים משכו תהודה ציבורית רבה, אך אף על פי זאת לא נעשו פעולות מידיות בעקבותיהם. המפגשים אפשרו לנשים להכיר ולהחליף רעיונות ודעות. לנציגות הייתה את ההזדמנות להביע את עצמן בנושאים חשובים ולקחת חלק בקביעת הגורל של עם היהודי. הן קיבלו הוכרה על ידי מנהיגי הקהילות היהודיות ועל ידי המוסדות היהודיים היוקרתיים ביותר. למרות זאת, ההצלחה לא תורגמה למעשים ופעילותן של ארגוני הנשים היהודיות לא פותחה אלא רק עד אחרי מלחמת העולם השנייה. במהלך מלחמת העולם השנייה רב ארגוני הנשים, ובעיקרן ארגוני הנשים הגרמניות, היו לא פעילים. ארגונים שיכלו להמשיך בפעילותם, עשו זאת בצורה עצמאית.{{הערה|שם=הערה מספר 20170531044131:0}}
 
=== יוני 1949: בנייה מחדש של הארגון ===
מיד לאחר מלחמת העולם השנייה, החליטה המועצה הלאומית של נשים יהודיות, להחיות מחדש את תוכניתה, ולהשתתף בתהליך ההקמה. בכנס שנערך ב[[דאלאס]] ב-1946, הציעה [[מילדרד וולט]] (Mildred Welt), הנשיאה של NCJW בזמנו, שהארגון הבינלאומי לנשים יהודיות, יקום מחדש. הצעתה התקבלה ברוב קולות. הנשיאה האחרונה של המועצה הלאומית הייתה [[רבקה קוהוט]] והיא התבקשה לעמוד בראש הארגון החדש על אף גילה ובריאותה הרופפת. הארגון החל לשלוח מכתבים למדינות רבות במטרה לקיים להתחיל לחזק קשרים: {{ציטוטון|...אנחנו כאן בארצות הברית מאמינים שקיים צורך גדול להזדמנות של מפגש עם נשים יהודיות בעולם אשר עניינן, עבודתן ובעיותיהם דומות לשלנו. אנו מבינות שנוכל להרוויח אחת מהשנייה...}}.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://jwa.org/encyclopedia/article/international-council-of-jewish-women|הכותב=Jewish Women Archive|כותרת=Internationl Council of Jewish Women|אתר=|תאריך=}}}} מכתבן קיבל תגובות חמות. לאחר שנתיים של הכנות, נערך המפגש הבינלאומי הראשון ב-1949 בפריז, מ-29 במאי ועד הראשון ליוני. לכנס הגיעו נשים מכל העולם וארגוני נשים רבים. בסופו של הכנס אמנם לא התקבלו החלטות מהותיות, אך הכנס סייע בהבניית בסיס ועקרונות שרובם חלים עד היום.
 
המועצה הבינלאומית של נשים יהודיות הוגדרה כ[[פדרציה]] של ארגוני נשים לאומיות, עצמאיות אחת מהשנייה וא-פוליטיות. מטרתן הייתה: {{ציטוטון|לקדם יחסים חבריים בין נשים יהודיות מכל המדינה; לקדם את האינטרסים האנושיים; לחזק את הקשים בין קהילות יהודיות בעולם; לתמוך בעקרונות של חוק האומות המאוחדות של זכויות אדם; לשפר את מעמדן של נשים}}.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://jwa.org/encyclopedia/article/international-council-of-jewish-women|הכותב=jewish Women Archive|כותרת=Internationl Council of Jewish Women|אתר=|תאריך=}}}}
 
=== חיזוק הקשרים עם ישראל: הצטרפותה של מועצת ארגוני נשים בישראל למועצה הבינלאומית לנשים יהודיות ===
מצבם של יהודי אירופה לאחר השואה והמאבקים אליהם נחשפה מדינת ישראל בהתחלה, סייעו לעצב [[אג'נדה]] בקרב ארגוני יהודים בגולה, בעיקר ביחס שלהם לישראל. המועצה הבינלאומית הייתה [[אמביוולנטי]]ת ביחס לציונות, למרות זאת היא תרמה לציונות בכך שתמכה בהתיישבות יהודית בארץ ישראל. היא תפסה את ההתיישבות יותר כפתרון לעם היהודי ופחות כצעד פוליטי. ארגונים רבים החלו לפתח תוכניות עזרה עבור ישראל, קרנות החלו להשקיע ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]] שסימלה תרבות וחינוך יהודיים, אפילו נשים לא ציוניות ראו את ארץ ישראל כמקור לתרבות יהודית יותר מאשר מרכז פוליטי.
 
לאחר הכנס ב-1954, הצטרפה [[מועצת ארגוני נשים בישראל]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.facebook.com/Council-of-Womens-Organizations-in-Israel-202090060163516/|הכותב=|כותרת=Council of Women's Organizations in Israel|אתר=דף הפייסבוק|תאריך=}}}}{{הערה|מועצת ארגוני נשים בישראל, הוקמה בשנת 1953. זהו הגוף הגדול ביותר במדינת ישראל, המאגד את ארגוני הנשים בארץ: אמונה, ויצו, נעמת, בנות ברית ישראל, הדסה ישראל, איגוד נשים אקדמאיות וסורופטימיסט ישראל ובכך היא מייצגת כמיליון נשים, הפועלות למען מטרות משותפות: קידום מעמדן ורווחתן של האישה והמשפחה בישראל, העמקת שיתופן של הנשים בתחומי העשייה בישראל, שוויון בין המינים, הקמת מסגרות הולמות לילדים וקידום חקיקה בעניין מעמד האישה ורווחת המשפחה}} למועצה הבינלאומית לנשים יהודיות. הזדמנות הזו סייעה לפתח את הקשרים בין נשים ישראליות לנשות התפוצות. למרות זאת, רק ב-1957 העבירה המועצה הבינלאומית של נשים יהודיות החלטה שתומכת ביחס של ירושלים לישראל. המועצה הבינלאומית הפרידה עצמה מארגונים ציוניים, אף על פי שלפעילותה היו קשרים רבים וטובים עם קולגות ציוניות.
 
המועצה הגדירה עצמה כאוניברסלית ולא כקשורה לדת או לקבוצה פוליטית ספציפיות, וכזו שאינה נותנת עדיפות לבעיות יהודיות או לבנייה החדשה של ארץ ישראל. מנהיגות המועצה חשו שהן צריכות למתוח את ה"אוניברסליות" שלהן על מנת להימנע מאישומים של נאמנות כפולה וסקטוריאליות. מחשבות אלו היו נעוצות עמוק בתוך האידאולוגיה של הארגון.{{הערה|שם=הערה מספר 20170531044131:0}}
שורה 38:
 
=== האו"ם ===
ב-1964 הוכרה המועצה הבינלאומית של נשים יהודיות, באופן רשמי כארגון לא ממשלתי ב[[המועצה הכלכלית -חברתית של האומות המאוחדות|מועצה לכלכלה ולחברה באו"ם]] (ECOSOC).{{הערה|שם=הערה מספר 20170531044131:1}} נכון ל-2017, למועצה נציגות קבועות [[ניו יורק|בניו יורק]], [[ז'נבה]], [[וינה]] ו[[פריז]], כמו גם נציגות במועצת אירופה בשטרסבורג.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.icjw.org/gen.aspx?page=Council%20of%20Europe|הכותב=ICJW|כותרת=The Council of Europe|אתר=|תאריך=|תאריך_וידוא=2017-04-26|archive-date=2016-07-12|archive-url=https://web.archive.org/web/20160712182450/http://icjw.org/gen.aspx?page=Council%20of%20Europe|dead-url=yes}}}} פעילותה של המועצה באו"ם לאורך העשור כללה השתתפות בכנסים של האו"ם במקסיקו (1975), [[קופנהגן]] (1980) ו[[ניירובי]] (1985), זאת בצל [[החלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם|החלטת האו"ם שהשוותה את הציונות לגזענות]]. ההגנה על ישראל בכנסי האו"ם הפכה לאחד העיסוקים העיקריים של הנציגות באו"ם.{{הערה|שם=הערה מספר 20170531044131:1|{{קישור כללי|כתובת=http://www.icjw.org/ICJW-at-UN.aspx|הכותב=ICJW|כותרת=United Nations|אתר=|תאריך=}}}}
 
=== פעולות הגנה על יהודי ברית המועצות (1977–1989) ===
שורה 145:
* {{אתר רשמי}}
* [https://jwa.org/encyclopedia/article/international-council-of-jewish-women International Council of Jewish Women], באתר הארכיון לנשים יהודיות
 
<br />
 
== הערות שוליים ==