קניין חזקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
שורה 6:
ב[[משפט העברי]], '''קניין חזקה''' היא דרך לקנות נכס (בשונה מהחזקה שמהווה רק ראייה) על ידי פעולה מעשית בגוף הנכס (כגון חפירה בקרקע).
==מהות החזקה==
אף על פי שמה המשותף ל[[חזקה (הלכה)|חזקת ראייה]], לפי מסקנות הדיונים התלמודיים שבפנינו אין ביניהם כל קשר. ה[[ריטב"א]] מוכיח זאת, מכך שבעוד שקניין חזקה נעשה דווקא על ידי פעולה בגוף הקרקע ואין די באכילת פירות הקרקע, הרי ש[[חזקת קרקעות|חזקה בקרקעות]] נעשית דווקא על ידי אכילת פירות הקרקע, אך במעשה חזקה על הקרקע עצמה, כמו נעילת דלתה או תיקון גדר מסביב לה, אינו נחשב לחזקה. אך יש הסוברים שקיים קשר בין חזקת ראייה לקניין חזקה{{הערה|[[רב האי גאון]] בספר המקח שער ג', על פי {{בבלי|בבא בתרא|נב|ב}}, וב"אור תורה" העיר עוד, שב{{בבלי|בבא בתרא|מב|ב}} שהמשנה משווה את שתי החזקות במשנה אחת כאילו יש קשר הדוק ביניהם.}}.
קניין החזקה הוא כאשר אדם נועל בית או שטח או פורץ בה פרצה. נחלקו הראשונים האם נעילת דלת נחשבת לחזקה, או לא. לפי ה[[רשב"ם]] נעילת דלת אנה נחשבת לחזקה, שכן אין דבר זה מעשה בעל הבית, אלא כאורח המבריח נזקים מנזקי בעל הבית, דבר שמחויב כל אחד לעשות במידת האפשר, ורק התקנת מנעול בדלת נחשבת לקניין חזקה. לעומת זאת, [[רבינו יונה]] חלוק על כך ומסביר שרק כאשר קיים נזק המוכן ועומד להבא בשעת מעשה, הצלת הבית ממנו על ידי נעילה אינה מעשה בעל הבית אלא מעשה מצווה, אבל נעילה שלא בשעת הנזק היא קניין טוב{{הערה|שם=רבי יונה|רבינו יונה בבבא בתרא נב ב.}}.
| |||