עין תורעאן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תבנית, ויקיזציה
←‏מיקום ודרך גישה: שכתוב. ויקיזציה קלה.
שורה 9:
הדרך מהכפר למעיין משובשת.
 
'''תיאור:'''מי נקבההמעיין בסלעיוצאים גירני,מנקבה פתחחצובה המעייןבסלע [הנקבה]גירני נחסםהחסומה בקירביקר אבנים ובדלת עשויה סורגי מתכת, מבעד הסורגים ניתן להבחין באגירת המים בחלקה התחתון של הנקבה. בחוץ משטח בטון, טרסות ופינת ישיבה. בקיר החוסם הותקנו ברזים אשר נועדו לאפשרשאפשרו שימוש במי המעיין [הברזיםאך אלה אינם שמישים]פועלים עוד {{מקור}}. עד מועד חיבור הכפר טורען לרשת המים לפניב[[שנות כחמישיםהחמישים שנה,של המאה ה-20]] שימש המעיין כמקור המים של הכפר והמים הועברו לבתי הכפר בנשיאה בכלים [כדים וכו']. היום אין שימוש במי המעיין ולמרות זאת אין גלישה של המים, על-פיואנשיו אחתהיו הסברותמגיעים קייםלקחת נתיבמים זרימהמהמעין נסתר בין שכבות הסלע המאפשר את יציאת המים כך שהברכה לאבכלים מתמלאתמטלטלים. בשנת 1989 נמדדה במעין ספיקה של 180 ליטר בשעה. שיקום האתר בוצע ע"י [[התנועה האסלאמית]]{{מקור}} <!-- מתי? -->
שיקום האתר בוצע ע"י [[התנועה האסלאמית]].
 
===היסטוריה ומסורת:===
 
השם תרען נזכר במדרש שיר השירים רבה :
שורה 34 ⟵ 33:
המחבר מציע הסבר לצעדם של הפרנקים, ע"י מדידת השפיעות של המעין היום [במעין טורען נמדדה שפיעה של 180 ליטר לשעה בלבד בשנת 1989] והשוואה למעיינות לאורך הציר [בעין ציפורי נמדדו ביולי 1950 86,000 ליטר בשעה, במעיינות ליד כפר חיטין נמדדו ביולי 1950 כ- 17,000 ליטר בשעה] מגיע המחבר למסקנה כי ספיקות המעין גם בשנת 1187 היו נמוכות מידי בכדי לספק את צרכיו של הצבא ולכן לא ניתן למנות את עזיבת המעין כחלק מהטעויות של המלך בניהול הקרב.
 
===גיאולוגיה:===
 
הגליל התחתון המרכזי בנוי ממערכת רכסים מקבילים בכיוון כללי מזרח למערב,
שורה 44 ⟵ 43:
החבורה הגיאולוגית הנפוצה בגליל היא חבורת יהודה הכוללת סלעי דולומיט, גיר וקרטון ומשויכת לתקופות קנומן וטורון. עפ"י המפות הגיאולוגיות המסלע ברכס תורען משויך לתקופת הקנומן [97 מליון שנה].
 
==מקורות==
תיאור מפורט באתר מט"ח [המרכז לטכנולוגיה חינוכית] בכתובת:
 
{{מטח| [[מדריך ישראל החדש]] כרך 3 - הגליל העליון וחופו בעריכת מושון גבאי|12970|מבואות : גיאולוגיה}}
 
===משקעים:===
רמת המשקעים הממוצעת השנתית באזור עומדת על כ- 600 מ"מ.
 
[[קטגוריה: ארץ ישראל: מעיינות]]