מזון חלל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תמונה |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד |
||
שורה 19:
כאשר יצאה לפועל משימת ג'מיני בשנת 1965, שופר המזון משמעותית ולאסטרונאוטים ניתנה אפשרות בחירה מתוך מגוון רחב יותר של מזונות, כולל [[קוקטייל יין|קוקטיילים]], שרימפס, נגיסות הודו ו[[מרק עוף]]. האוכל היה מיובש בהקפאה, כלומר הוא מבושל, מוקפא, ואז מוכנס לתא ואקום כדי להסיר את המים. הקפאת הייבוש שימרה את המזון עבור הטיסה מבלי להתפשר על הטעם. כדי לרענן את המזון, האסטרונאוטים פשוט הזריקו מים לתוך החבילה עם אקדח מים. לארוחת צהריים בווסטוק (1961) [[יורי גגארין]] אכל משלוש [[שפופרת (כלי קיבול)|שפופרות]] במשקל 160 גרם כל אחת. שתיים מהן הכילו מנות של בשר, ואחת שהכילה רוטב שוקולד.
באוגוסט 1961, ה[[קוסמונאוט]] הסובייטי [[גרמן טיטוב]] הפך לאדם הראשון שחווה [[מחלת חלל]] על [[ווסטוק 2]]. הוא מחזיק ברשומות על היותו האדם הראשון להקיא בחלל. לדברי ליין, האירוע הזה "בישר את הצורך בתזונת חלל."
אחת המטלות הרבות של [[ג'ון גלן]], כאמריקאי הראשון שהקיף את כדור הארץ בשנת 1962, הייתה להתנסות באכילה בתנאים נטולי משקל. היו מומחים שחששו שחוסר המשקל יפגע בבליעה. גלן לא חווה קשיים כאלה, ונקבע כי מיקרוסקרבציה אינה משפיעה על תהליך הבליעה הטבעי, המאופשר על ידי הפריסטלים של הוושט.
| |||