אל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישות עליונה ב[[דת]]ות שונות|אחר=}}
[[קובץ:El phoenician.jpg|שמאל|ממוזער|200px|"'''אל'''" ב[[כתב עברי עתיק]]. אותיות השם מורכבת מאותיות "אלף" - שנגזרת מ[[בקר הבית|שור]] (שנקרא גם אלוף), ו"למד" - שנגזרת ממלמד הבקר שנועד להוביל את השור.]]
'''אל''' הוא על פי [[אמונה|אמונות]] או [[דת]]ות רבות, ישות בעלת כוחות על טבעיים (כלומר מסוגלת לפעול כנגד חוקי הטבע ולשלוט בטבע), בת [[חיי נצח|אלמוות]] ושאליה מתייחסים כ[[קדושה (דתות)|קדושה]], עליונה או נשגבת. חלק מהאלים השתתפו ב[[בריאת העולם]].{{הערה|ליאורה רביד, '''התנ"ך היה באמת''', הוצאת ידיעות אחרונות 2009, עמ' 351-355}} עד עצם היום הזה, רוב האנושות מקיימת כלפי האלים מנהגי [[פולחן]] שונים.
 
ניתן לחלק את קבוצת האנשים המאמינים באל למאמינים באל אחד ([[מונותאיזם]]), למאמינים בצמד אלים הנמצאים ביניהם ביחסי גומלין ([[דואליזם]], [[גנוסיס]]) ולמאמינים בריבוי אלים ([[פוליתאיזם]]). בדרך כלל מייחסים לאל שליטה, חלקית או מוחלטת, ב[[היקום|יקום]], כוח עצום עד בלתי מוגבל, ולפעמים ידיעה של כל המתרחש ביקום.
 
שורה 8:
השם '''אל''' ב[[עברית]] הוא שם העצם הראשי שמורה על [[אלוהים|אלוהות]], ממנו נגזרו המונחים '''אלוה''' ביחיד ו'''אלוהים''' ברבים, במשמעות של אלים. ב[[יהדות]] וב[[אסלאם]] השם "אלוהים" קיבל משמעות של אל יחיד, והשימוש בלשון רבים הוא לאות כבוד. ב[[קבלה]] מסמל השם "אל" את מידת ה[[מושגי יסוד בקבלה#חסד|חסד]] והטוב שבאלוהות.{{הערה|[[s:שערי אורה השער השביעי|שערי אורה, השער השביעי]]}}
 
הוגי דעות יהודיים כ[[מהר"ל מפראג]] טענו כי השם "אל" בא לבטא את עוצמת הבורא, בדומה לשמו של בעל החיים "[[כבש הבית|אַיִל]]" המסמל עוצמה, וכפי שעולה מביטויים מקראיים כגון "אֱיָלוּתִי" ('כוחי') ו"אֵילֵי הָאָרֶץ" ('שליטי הארץ') ומן השימוש המקראי בביטוי 'אלהים' בהתייחס לדיינים בשר ודם.
 
פרופ' [[משה דוד קאסוטו]] טען כי השם "אל" נשאל משמו של ה[[מיתולוגיה כנענית|אל הכנעני]] "[[אל (אל כנעני)|אל]]" (EL), או בשמו המלא "אל ועלין" (=אל ועליון) כפי שנזכר ב[[כתובת סוג'ין]]. לטענתו, אל כנעני זה הוא האל שאליו מכוון הכתוב ב{{תנ"ך|בראשית|יד|יח}}, המתאר את [[מלכי-צדק]] מלך שלם ככהן ל"אל עליון".{{הערה|1=דוד קאסוטו, '''האלה ענת: שירי עלילה כנעניים מתקופת האבות''', ירושלים, 1965, עמ' 43. }} טענה זו נדחתה על ידי פרופ' [[יהודה אליצור]], שגרס כי "אל ועלין" הם שני אלים נפרדים (כפי שמלמדת וי"ו החיבור), וכי מלכיצדק לא היה כהנם, אלא מונותאיסט כאברהם.{{הערה|{{דעת|[[יהודה אליצור]]|daat/tanach/tora/ber4eli-1.htm|דרכו של מלכיצדק מספר בראשית לספר תהילים}}}}
שורה 43:
==אתאיזם ואגנוסטיות==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[אתאיזם]], [[אגנוסטיות]], [[אתאיזם אגנוסטי]]}}
[[אתאיזם]] הוא דחיית האמונה בקיומם של אלים. יש המסווגים אתאיזם לשני סוגים, אתאיזם חלש ואתאיזם חזק.
עמדה ספקנית בשאלת קיום אלוהות שאינה שוללת אותה על הסף נקראת [[אגנוסטיות]].