יהדות חרדית – הבדלי גרסאות

←‏תעסוקת הנשים: תיקון שגיאות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(←‏תעסוקת הנשים: תיקון שגיאות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
בחברות שמרניות ומסורתיות שיעור [[תעסוקת נשים|תעסוקת הנשים]] בדרך כלל נמוך בהרבה משיעור תעסוקת הגברים, זאת בין היתר בשל הציפייה השמרנית מהאישה שתתמקד בניהול [[משק בית|משק הבית]] ובגידול הילדים, וכן בשל הגבלות על מרחב פעילותה של האישה מטעמי צניעות{{הערה|ראו למשל לגבי נשים מוסלמיות בישראל: [http://brookdaleheb.jdc.org.il/_Uploads/PublicationsFiles/527-09-ArabWomensEmployment-ES-HEB.pdf תעסוקת נשים ערביות בנות 64-18], פרסום של המרכז לחקר מוגבלויות ואוכלוסיות מיוחדות. מחברים: יהודית קינג, דניז נאון, אברהם וולדה-צדיק וג'ק חביב{{קישור שבור|28.12.2019}}}}. אך על פי נתוני ה[[למ"ס]] שיעור התעסוקה של נשים חרדיות בישראל ב-2013 היה גבוה באופן משמעותי משיעור התעסוקה של גברים חרדים (70% מול 56%), זאת בשל מנגנון "חברת הלומדים" שלפיו הגברים מקדישים את חייהם ללימוד תורה והנשים הופכות להיות במקרים רבים המפרנסות העיקריות של המשפחה.
 
השכלתן של רוב הנשים החרדיות מבוססת על תעודות שהן מקבלות בשל לימודיהן ב[[סמינר לבנות|סמינר]] בשנים י"ג-י"ד: בעיקר תעודות הוראה, תעודות הכשרה מקצועית והנדסאיות. רוב בוגרות התיכונים החרדים אינן בעלות [[תעודת בגרות]]. במרץ 2012 הודיע [[גדעון סער]], [[שר החינוך]], כי מבחני החוץ הנהוגים במוסדות אלה יוכרו כ-11 יחידות בגרות. בתארים מסוימים מזכים מוסדות אקדמיים את בעלי תעודות ההכשרה במספר מסוים של [[נקודת זכות אקדמית|נקודות זכות]]. על מנת להשלים [[תואר אקדמי]] צריכות בוגרות הסמינרים להשלים בגרויות ולהתחיל את לימודיהלימודיהן המקצועיים מההתחלה (בעלות תעודת הנדסאי מקבלות נקודות זכות תמורת התעודה שלהן). גם גיל החתונה המוקדם בקרב נשים חרדיות מקשה עליהן להשלים לתואר. על פי נתונים של הלמ"ס לשנת 2008, רק ל–17.6% מהנשים החרדיות יש תואר אקדמי, לעומת 39% במגזר החילוני{{הערה|{{TheMarker|ליאור דטל|מגמה מדאיגה בציבור החרדי: עלייה תלולה בשיעור בעלי השכלה יסודית בלבד|news/education/1.2175592|27 בנובמבר 2013}}}}. מחקר של [[מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית|מוסד שמואל נאמן]] מצא כי הנשים שהשתלבו באקדמיה מאופיינות בגיל מבוגר יותר ובמספר ילדים נמוך יותר מהממוצע בציבור החרדי{{הערה|{{TheMarker|ליאור דטל|הצלחה חלקית לשילוב חרדים באקדמיה - התוכנית אפקטיבית בעיקר לנשים|news/education/1.2684989|16 ביולי 2015}}; [[מסמך]] עמדה - תעסוקת הנשים החרדיות בישראל 2014, מחקר שהוזמן על ידי חה"כ [[עליזה לביא]] המסקר את תעסוקת הנשים החרדיות בישראל 2014.}}.
 
תחום הלימוד הנפוץ ביותר לנשים חרדיות בישראל הוא [[מורה|הוראה]] בבתי ספר ובגני ילדים של הקהילה החרדית. בתחילת [[שנות ה-2000]], בשל היעדר משרות הוראה לכל הבוגרות, נוספו תחומי עבודה חדשים בהם עוסקות הנשים החרדיות, כמו [[תכנות מחשבים]], [[הנהלת חשבונות]], [[ייעוץ מס]], [[גרפיקה]], [[ריפוי בעיסוק]], [[קלינאות תקשורת]], [[אדריכלות]], [[עיצוב פנים]], [[עבודה סוציאלית]], [[טלמרקטינג]], ומזכירות. דוגמה לכך ניתן לראות ב[[מודיעין עילית]], בה הוקם מתחם תעסוקתי המיועד לנשים חרדיות בלבד ובו חברות [[היי-טק]] שונות{{הערה|{{TheMarker|גליה ימיני|כבר לא חרדות לפרנסתן: מודיעין עילית הפכה למרכז תעסוקה לנשים חרדיות|1.1756616|24 בפברואר 2008}}}}.
 
נשים חרדיות מתאפיינות בשיעור גבוה של תעסוקה בתחום החינוך. בשנת 2011 כ-35% מהנשים החרדיות העובדות עסקו בחינוך, לעומת כ־17% משאר הנשים היהודיות. הן עובדות גם בהיקף משרה נמוך: רק 10% מהנשים החרדיות עובדות 43 שעות שבועיות או יותר (לעומת כשליש בקרב שאר היהודיות), ו-46.6% מקבלות שכר מתחת לשכר המינימום. הדבר נובע ככל הנראה מהמספר רב של ילדים ומכך שהלימודים בכולל מסתיימים בדרך כלל בשעה שבע בערב, ורוב עול משק הבית מוטל על האישה. כתוצאה כך היא מתקשה לעמוד בעבודה במשרה מלאה לצד גידול הילדים. גם נשים חרדיות המועסקות במקצועות הנחשבים כרווחיים, הןרווחיים מרוויחות פחות. בתחום ההייטק דווחו פערים בגובה המשכורת שהגיעו ל-30%, בביצוע עבודה זהה. גם בתחום זה, חרדיות רבות מעדיפות בתנאיםתנאים נוחים לאם עובדת, גם על חשבון פוטנציאל נמוך להשתכרות וקידום{{הערה|מסמך עמדה - תעסוקת הנשים החרדיות בישראל 2014, מחקר שהוזמן על ידי ח"כ עליזה לביא המסקר את תעסוקת הנשים החרדיות בישראל 2014}}.
 
לצד תרומתן המכרעת של הנשים החרדיות לקיום חברת הלומדים, יציאת האישה החרדית לעבודה והשכלתה גרמו בפועל לשינוי מבנה המשפחה השמרנית. כעת, כשהגבר עסוק רוב יומו בלימוד תורה, הפכה האישה למשכילה יותר ולמפרנסת העיקרית. בעבר, למדו כל בנות הסמינרים של בית יעקב חינוך. בעקבות רוויה בתחום זה הוכנסו מקצועות אחרים. כגון [[אדריכלות]], [[עיצוב|עיצוב פנים]], [[היי-טק]], [[חשבונאות|ראיית חשבון]], [[יועץ מס|ייעוץ מס]], וכדומה. שינויים אלו והאיום על מבנה המשפחה המסורתי היו לצנינים בעיני חלק מהרבנים. בכנס שנערך ב-2015 עבור מנהלי סמינרים, יצאו רבנים בהוראה כי המוסדות החרדים לא יכירו בתארים אקדמאיים. הרב נתן זוכובסקי, ראש ישיבת גאון יעקב, אמר: "איך הוא (הבעל) יכול להיות בעל דעה כשהיא מביאה את הדברים הגדולים (המשכורת). אם היא מתחילה להביא משכורות גבוהות ומוגזמות בגלל המכללות שהיא למדה ובגלל ההשתלמויות שיש לה - זה סכנה לכל מבנה הבית". הרב [[דוד כהן (ראש ישיבה)|דוד כהן]], ראש [[ישיבת חברון]], אמר כי אישה שמפתחת קריירה "זה הרס גדול", מאחר שהיא עלולה לזלזל בבעלה, שמקדיש את חייו ללימוד התורה{{הערה|{{וואלה!|[[יקי אדמקר]]|רבנים מרכזיים על לימודי נשים: "שורפים יותר מכבשני [[אושוויץ]]"|2912253|03 בדצמבר 2015{{קישור שבור|28.12.2019}}}}. דברים דומים אמר הרב קסלר, רבה של קריית ספר, בשם הרב [[מיכל יהודה לפקוביץ]]. ראו ב{{נענע10||החרדיות - פרק א'|1191279|2 ביוני 2016||10tv}}}}.
103

עריכות