יובל נאמן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
| שם = יובל נאמן
| תמונה = [[קובץ:Yuval neeman (cropped).jpg|250px]]
| כיתוב =
| תאריך לידה עברי =
| מקום לידה = [[תל אביב]], [[המנדט הבריטי]]
| תאריך פטירה עברי =
| מקום פטירה = [[תל אביב]], [[ישראל]]
| כינוי =
| השתייכות = {{סמל|ההגנה||+}}<br> {{סמל|צבא הגנה לישראל||+}}
| דרגה = {{דרגה|אלוף-משנה||+}}
שורה 16:
* ממייסדי תנועת ”[[התחיה]]” והיו”ר שלה
* יו”ר ועדת ההיגוי של מיזם "[[תעלת הימים]]"
| הנצחה =
| תאריך לידה = [[14 במאי]] [[1925]]
| תאריך פטירה = [[26 באפריל]] [[2006]]
שורה 27:
| פעולות ומבצעים = {{דרגה|מלחמת העצמאות||+}}{{ש}}{{דרגה|מבצע קדש||+}}{{ש}}
|שנות הפעילות=[[1940]]–[[1961]]}}
'''יובל נאמן''' ([[14 במאי]] [[1925]] – [[26 באפריל]] [[2006]]) היה [[מדען]] ו[[פוליטיקאי]] ישראלי, מגדולי ה[[פיזיקאי]]ם ב[[ישראל]], חבר [[האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית)|האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית]], [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]], ראש [[אגף המודיעין|אמ"ן]] ב[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] בפועל לזמן קצר; ממייסדי החוג ל[[פיזיקה]] והפקולטה ל[[הנדסה]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]], [[פרופסור מן המניין]] ו[[נשיא אוניברסיטה|נשיא האוניברסיטה]], חתן [[פרס רוטשילד]], [[פרס ישראל]] ו[[פרס א.מ.ת.]]; ממייסדי מפלגת [[התחיה]] וראשיה, [[חבר הכנסת]] מטעמה ו[[שר]] המדע, האנרגיה והתשתיות.
== ביוגרפיה ==
שורה 35:
===שירותו הצבאי===
כבר בגיל 15 התגייס נאמן לשורות ארגון "[[ההגנה]]". הוא הכשיר לוחמות ב[[בית אורן]], בהן גם את [[חנה סנש]].
לאחר תום לימודיו בטכניון נתבקש לעבוד כמהנדס ב[[תע"ש]] אך העדיף להיות לוחם ויצא לקורס קצינים של ההגנה. תחילה שימש כמפקד מחלקה ולאחר מכן מפקד פלוגה ב[[חי"ש]] של תל אביב{{הערה|{{דבר|דן פחטר|אישיותו המפוצלת של יובל נאמן|1964/02/28|01900}}; {{דבר||המשך|1964/02/28|02201}}}}. ב[[מלחמת העצמאות]] שירת כסגן מפקד גדוד 51 ב[[חטיבת גבעתי (תש"ח)|חטיבת גבעתי]] וכקצין המבצעים של החטיבה לקראת [[מבצע יואב]]. אחר כך, מונה לסגן מפקד החטיבה, ובשנת 1950 הועבר למטכ"ל להיות ראש ענף מבצעים תחת פיקודו של [[יצחק רבין]], שהיה ראש מחלקת המבצעים
בסוף [[1954]], לאחר הדחת ראש [[אמ"ן]], [[בנימין גיבלי]], בעקבות [[העסק הביש]], מילא נאמן בפועל את מקומו לזמן מה, ולאחר מינויו של [[יהושפט הרכבי]] לתפקיד זה, המשיך כסגנו{{הערה|{{על המשמר||המסמכים שנפלו בידי צה"ל בכנרת מגלים מזימות תוקפניות של הסורים|1955/12/21|00102}}}} ובמקביל מונה למפקד [[חטיבת כרמלי]]. בין השאר עסק בקידום טכנולוגיות [[הצפנה]] ופענוח צפנים. במהלך [[מלחמת סיני|מבצע קדש]], ריכז את התיאום הצבאי עם [[בריטניה]] ועם [[צרפת]]. לאחר מכן היה אחראי על הקשר עם ה[[כורדים]] ב[[עיראק]] ועם קהילות יהודיות בארצות ה[[אסלאם]]. בסוף [[1957]] מונה ל[[נספח צבאי|נספח צה"ל]] ב[[לונדון]]{{הערה|{{דבר||אל"מ י. נאמן יוצא היום לאנגליה|1957/11/28|00218}}}}, והתמסר ללימודי תואר שלישי ב[[פיזיקה]], אותם סיים ביוני 1961{{הערה|{{דבר|דן פחטר|הערכה בקרב מדענים בארה"ב ובבריטניה למחקרו של אל"מ נאמן|1961/06/13|00208}}}}. בשנת [[1961]] השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף-משנה ומונה למנהל מדעי של [[הוועדה לאנרגיה אטומית]] כממלא מקום של פרופ' [[ישראל דוסטרובסקי]]{{הערה|{{מעריב||ד"ר י. נאמן, מ"מ פרופ' דוסטרובסקי|1961/07/16|00200}}}}.
שורה 47:
גילוי חלקיק <math>\,\Omega^-</math> ([[אומגה מינוס]]) ב[[המעבדה הלאומית ברוקהייבן|מעבדה הלאומית ברוקהייבן]] ב-[[1964]]{{הערה|[http://teachers.web.cern.ch/teachers/archiv/HST2001/bubblechambers/omegaminus.pdf Observation of a Hyperon with Strangeness Minus Three]|כיוון=שמאל}}, שקיומו ותכונותיו נחזו על ידי המודל של גל-מאן ושל נאמן אישש את המודל ופרסם את מציעיו. גל-מאן ונאמן פרסמו את הספר "The Eightfold Way", שכלל את מאמריהם בתחום זה. מספר שנים אחר כך הוענק לגל-מאן [[פרס נובל לפיזיקה]] לשנת [[1969]], ללא יובל נאמן ו[[ג'ורג' צוויג]] שתרם אף הוא לתורה המתגבשת. נאמן ראה בעובדה שלא זכה בפרס על אף שעבודתם נעשתה במקביל ובאופן בלתי תלוי החמצה, והדבר הסב לו תסכול שליווה אותו עוד שנים רבות לאחר מכן. הוא אמר על כך:
{{ציטוט|תוכן=חשתי תסכול רב שלגל-מאן היה ממסד שלם שעמד מאחוריו ולי היה רק את עצמי. מבחינת אוניברסיטת לונדון הייתי כמעט האויב, שכן גזלתי כביכול את התהילה מבכיר הפרופסורים שלהם, ובארץ לא היה מי שיתמוך בי. את הוועדה לאנרגיה אטומית זה לא עניין בכלל. ברור שגם השיקול האנטי ישראלי שיחק תפקיד בשיקוליה של הוועדה.
לקראת סוף 1962, עם הקמת המחלקה לפיזיקה ב[[אוניברסיטת תל אביב]] הועמד נאמן בראשה{{הערה|{{מעריב|צבי אלגת|אוניברסיטת ת"א - על דרך המלך|1962/10/31|00700}}}}. בשנת [[1963]] מונה ל[[פרופסור חבר]]{{הערה|{{מעריב||מינויים חדשים באוניברסיטת תל אביב|1963/07/25|01106}}}} בפברואר 1964 פרץ לתודעה הציבורית בישראל עת אוששה התאוריה שלו בניסוי במעבדה. ביוני 1964 נבחר לסגן רקטור האוניברסיטה{{הערה|{{מעריב||אוניברסיטת ת"א לא תוכל לקלוט את התלמידים שנרשמו ללימודים|1964/06/17|01200}}}}{{הערה|{{מעריב|[[אברהם רותם (עיתונאי)|אברהם רותם]]|בעל אומגה מינוס פלוס באוניברסיטת תל אביב|1964/11/01|00800}}}}. בשנת 1965 מונה גם לסגן נשיא האוניברסיטה, ולאחר חצי שנה העביר את תפקיד סגן הרקטור לפרופ' [[יהושע יורטנר]]{{הערה|{{מעריב|[[אברהם רותם (עיתונאי)|אברהם רותם]]|פרופ' יורטנר במקום יובל נאמן|1965/12/01|00700}}}}. בעקבות סכסוך בין נשיא האוניברסיטה לרקטור, התפטר נאמן מתפקידו כסגן נשיא בתחילת 1966, בנימוק שהוא מעדיף להשקיע את זמנו בעבודה מדעית ולא בעבודה ארגונית חסרת תכלית{{הערה|{{מעריב||ד"ר וייז: התפטרותי סופית|1966/02/22|02300}}}}.
בשנים [[1971]]–[[1975]] כיהן כ[[נשיא אוניברסיטה|נשיא האוניברסיטה]]. הוא היה בין יוזמי פתיחת הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב (1971) ונחשב למתווה דרכה בראשית קיומה. בשנת 1969 קיבל נאמן את [[פרס ישראל]] למדעים מדויקים (לימים החזיר אותו במחאה על הענקת הפרס ל[[אמיל חביבי]]), ב-[[1972]] נבחר ל[[האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית)|אקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית]] ובשנת [[2003]] קיבל את [[פרס א.מ.ת.]] למדעים מדויקים.
הוא הקדיש מזמנו גם לפופולריזציה של המדע, במתן הרצאות לנוער, בכתיבת ספרי [[מדע פופולרי]], ובהרצאות בסדרת "[[אוניברסיטה משודרת]]" של "[[גלי צה"ל]]".
שורה 111:
ב-[[1979]] הקים עם [[גאולה כהן]] את תנועת "[[התחיה]]" ונבחר לעמוד בראשה. בדעותיו תמך במה שכינה "אקטיביזם ציוני" ודגל בחזון של [[ארץ ישראל השלמה]]. נאמן התנגד בנחרצות ל[[הסכמי קמפ דייוויד]] ולפינוי [[ימית]]. פעילותו בתנועת התחיה עוררה הרמת גבה מצד אלו שהיו מודעים להשקפותיו ה[[אתאיזם|אתאיסטיות]] שעמדו בסתירה חדה לעמדות הימין הדתי מסוגו של [[גוש אמונים]] שעימו שיתף פעולה. על כך סיפר:
{{ציטוט|תוכן=אני ישבתי עם אנשי גוש אמונים כשהקמנו את התחייה. הם ידעו מה השקפותיי בעניין. אמרתי להם בפירוש שאני לא אדם מאמין... אבל אני אומר שבעלותנו על הארץ נובעת מההיסטוריה שלנו כאן. אני נתלה במורשת ההיסטורית ובצורך לשמור על העם היהודי.{{הערה|שם=ברגמן}}}}
דעותיו נגד החזרת סיני לא השתנו לאורך כל ימי חייו ובריאיון לידיעות אחרונות ב-[[2005]], כשנה לפני מותו, הסביר.
{{ציטוט|תוכן=בסיסית, לדעתי, כלום לא השתנה. אני קורא ערבית ורואה את העיתונות המצרית כיום. אין שום הבדל: שנאת ישראל מובהקת ורצון להשמיד אותנו. הדבר היחיד שהשתנה, והוא חוזר על עצמו במחזוריות – אחרי כל מלחמה שבה הם מפסידים לנו נוצרת שכבה במצרים של אנשים שמבינים שישראל לא תוכרע בנשק ואינם מנסים מחדש להשמידנו. ברגע שהם מתחלפים באים חבר'ה שעוד לא הוכו ולא למדו את הלקח ושוב אוסרים עלינו מלחמה.{{הערה|שם=ברגמן}}}}
ב[[הבחירות לכנסת העשירית|בחירות לכנסת העשירית]] ([[1981]]) נבחר ל[[הכנסת|כנסת]] מטעם "התחייה" ובין השנים [[1982]]–[[1984]] היה שר המדע. בין השנים [[1983]]–[[1988]] שימש יושב ראש [[ועדת השרים להתיישבות]]{{הערה|{{דבר||נאמן: אמשיך בראשות ועדת השרים להתיישבות|1983/09/15|00222}}}}. ב-[[30 בינואר]] [[1990]] התפטר מהכנסת, ועם הקמת ממשלת [[יצחק שמיר|שמיר]] בחודש יוני אותה שנה, שב ל[[משרד המדע והטכנולוגיה]], וקיבל גם את תיק האנרגיה והתשתית. נאמן התנגד להשתתפותה של המשלחת הישראלית ב[[ועידת מדריד|וועידת מדריד]] וניסה לסכל מהלך זה על ידי יצירת ברית בין מפלגות הימין שכללה את סיעות "[[
את קשייה של התחייה תלה נאמן, בין השאר, בשילוב בין [[גאולה כהן]] לבין [[אליקים העצני]], שביניהם התנהל, לדבריו, "מרוץ לקיצוניות".
שורה 154:
* {{נתיב|יובל נאמן|קישור אופרטיבי בין ישראל לבין ארצות הברית במלחמת יום הכיפורים|2005_3_neeman|104, יוני 2005, עמ' 53}}
* {{מעריב|נורית ברצקי|אנחנו פרעושים על פלנטה בלתי מצטיינת|1987/03/13|12400}}, {{מעריב||המשך|1987/03/13|12300}}
* {{נתיב|יובל נאמן
* [http://www.academy.ac.il/asp/members/members_in_past.asp?person_id=32 כרטיס אישי ואודותיו] {{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}, [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]]
* חיים שמואלי, {{הידען|[[סיינטיפיק אמריקן]] ישראל|לזכרו של יובל נאמן (1925–2006)|tribute-to-yuval-neeman-120606|12 ביוני 2006}}
* יובל נאמן, [https://web.archive.org/web/20110818104207/http://university.qwerty.org.il/?p=865 תולדות הפיזיקה והאסטרונומיה בישראל], באתר [[אוניברסיטה מצולמת]] {{וידאו}}
* {{נתיב|שמואל צבאג
* {{מעריב|לוי יצחק הירושלמי|הנאמנים: 3 דורות – 3 תשובות: ריאיון עם יובל נאמן, אביו גדליה נאמן ובתו ענת נאמן|1971/03/19|06002}}, {{מעריב||המשך|1971/03/19|06000}}
* {{מקור ראשון|הודיה כריש חזוני|שותף נאמן|magazine/98797|13 בדצמבר 2018}}
* עופר מגד, [https://ofer-megged.blogspot.com/2013/05/blog-post_18.html מוזרות מינוס שלוש], דברים לזכרו של יובל נאמן.
*
==הערות שוליים==
| |||