הבדלים בין גרסאות בדף "יצחק חיותמן"

נוספו 17 בתים ,  לפני 3 חודשים
מ
אין תקציר עריכה
(ביקור בסלכה בעבר הירדן)
מ
לפי סיפורו של נכדו, ה[[אדריכל]] יצחק חיות-מן, יצא חיותמן באותה תקופה לכיוון [[עבר הירדן המזרחי]] והתכוון להגיע עד [[מכה]], בתקווה למצוא שם את [[עשרת השבטים האבודים]] ולהעלותם לארץ ישראל; באזור [[חג'אז]] שכנעו אותו [[בדואים]] מקומיים כי ייסוב על עקביו.{{הערה|1=[http://www.thehope.org/hebrew/isratribes.htm מערכת שבטי ישראל חדשה] מתוך גיליון אפריל 98 של הירחון "חיים אחרים"}}
 
על פי ספרו של זכריה חיות נכדו ( ע' 175 ) ,[[יצחק חיותמן]] הגיע גם לעיר [[סלכה]] בעברב[[עבר הירדן]] , בחורןב[[חורן]] והתפייט :
 
"השחר הבקיע בפאתי מזרח ןעלועל ראשי הצורים התפשט אור , ריח בושם עלה מהסביבה.. כשאני מקשיב ליקיצת היקום, יחידי במקום אשר לא דרכה רגל יהודי מזה אלפי שנים...ואני עומד ושואל :בכול חבל הארץ הזה אין לנו דריסת רגל.. מדוע ?שמא שכחנו כי גם בעבר היארדןהירדן ישבו שבטי עמינו ?.. וראשי ההרים האדימו .. הלכתי מהמקום בתקווה כי לא ירחק היום ואחי ישבו גם בחבל זה, יבנו בתים , יטעו גפנים ויאכלו את פרים ".
 
לאחר כישלונו לקבל עבודה מסודרת בראשון לציון, עבר חיותמן ל[[רחובות]], והיה מבין מארגני "[[אגודת העשרות]]" ("אגודת אחים"), שנוסדה ב-[[1891]] במתכונת [[אגודת סתרים]] בהשראת אגודת "[[בני משה (ארגון סתרים)|בני משה]]". לאגודה היו שתי מטרות: האחת – אחווה בין החברים, שהתבטאה בעזרה הדדית, בקיום [[מטבח]] ו[[מכבסה]] משותפים ובקופה משותפת; והשנייה – הגנה, שמירה וארגון צבאי ב"עשרות", כלומר במסגרות של עשרה פועלים כל אחת לשם הגנה עצמית. בהתארגנות זו שימש חיותמן "שר חמישים". האגודה התכוונה להתיישב בוואדי חנין ([[נס ציונה]]), אך התפוררה כעבור שנה. עם חברי האגודה נמנו בנוסף לחיותמן גם נח שפירא ('ברנש'), אפרים חרל"פ, [[ישראל בלקינד]] ו[[מיכאל הלפרן]].{{הערה|[http://tnuathaavoda.info/histadrut/home/14/1179256839.html התאגדויות פועלים לפני הקמת ההסתדרות], באתר [[תנועת העבודה הישראלית]]}} לאחר מכן עבר חיותמן ל[[חדרה]] ולקה ב[[מלריה|קדחת]]. לפי עצת הרופא [[הלל יפה]] הסכים לעזוב את חדרה ולעבור ל[[זכרון יעקב]].
472

עריכות