בית מדרש – הבדלי גרסאות

בתי המדרש הפלורליסטים (מכונים גם מתחדשים) יוצאים מנקודת מוצא שונה מבתי המדרש הישיבתיים הקלאסיים: בעוד שבבתי המדרש הללו התפיסה בדרך כלל היא של אמת אחת שיש להנחילה (ומכאן שיטת הלימוד הפרונטלית הנהוגה ב'שעור הכללי' בישיבות), הרי שבבתי המדרש המתחדשים הגישה היא ריבויית (פלורליסטית) לכתחילה, מבוססת על עירוב של ז'אנרים ספרותיים שונים (הלכה, שירה, הגות וכו'). הלימוד מתקיים תוך ישיבה במעגל, מה שמבטא את ה[[דמוקרטיה|דמוקרטיות]]הדמוקרטיות והניסיון להכלה של הדעות השונות הקיימות בקבוצה. אשת החינוך [[טובה אילן]] ניסחה זאת כך: "בית מדרש פלורליסטי הוא לכן מקום שאליו אנשים מרקעים שונים ומתפיסות עולם שונות באים ללמוד יחדיו ולקיים שיח עם טקסטים יהודיים ושיח ביניהם, לימוד לשם התרחבות אישית והכרת הזולת, לשם צמיחה, לשם מדרש אישי וציבורי גם יחד."{{הערה|[[טובה אילן]], 'בתי מדרש פלורליסטיים כשיח זהות', '''מענית הלב''', מנחת דברים למוקי צור, בעריכת אברהם שפירא, הוצאת הקיבוץ המאוחד, יד טבנקין ובינה תשס"ו, עמ' 190–200 (הציטוט מעמ' 195).}}.

* ר' אחיטוב, א' גולדווין, י' ורטה, ע' ישראלי, ש' מור, ד' מרום, '''לימוד הלימוד''' (עורך: יורם ורטה), המדרשה באורנים וקרן מנדל, טבעון וירושלים 2008