משתמש:Yosyosyos/טיוטה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הרחבה, תקלדה, ויקיזציה |
|||
שורה 1:
{{טיוטה פרטית}}
=מארק קהאן=
ד"ר לכלכלה, עיתונאי עורך וסופר, מנהל עיתון [[דער מאמענט]], פעיל [[אצ"ל]], חבר מטה ה[[אצ"ל]] באירופה, עורך עיתון [[חרות]], ראש ועדת הביקורת העליונה של תנועת [[החרות]], [[יקיר העיר תל אביב-יפו]] 1981.
שורה 7 ⟵ 8:
==ביוגרפיה==
[[קובץ:AJI view 846.TIF|שמאל|ממוזער|מודעת מבוקשים של משטרת המנדט על לוחמי אצ"ל ולוחמי לח"י. משמאל לימין: [[מנחם בגין]], [[אריה בן-אליעזר]], ליב בויקו, ראובן פרנקו, מארק קהאן. (למטה) יצחק רובינשטין, חיים זקס, עמנואל שטרסברג, [[יעקב מרידור]], הרצל ורהפטיג]]
בשנות ה-20 של המאה ה-20, יחד עם [[יוסף שופמן]], ייסד את תנועת [[השומר הצעיר]] בורשה, אך השניים פרשו מהתנועה בעקבות פנייתה לכיוון סוציאליסטי. באותן שנים שימש כאחראי על החינוך הציוני של הקורפורציות האקדמיות באזור הבלטי. ▼
===שנות ה-20===
בשנות ה-30 של המאה ה-20 היה מתלמידי ונאמני [[זאב ז'בוטינסקי]], ומקורב לו אישית. משנת 1933 ניהל בפועל את מדיניות הבריתות של [[התנועה הרוויזיוניסטית]], במסגרתה נרקמו קשרים עם ממשלות שונות ובמיוחד ממשלת פולין, במטרה לאפשר עליה יהודית המונית ארצה חרף מגבלות הספר הלבן. משנת 1934 השתתף ככותב בעיתון [[טריבונה נארודובה]] שיצא בקראקוב, ופעל לקירוב דעת ההשכלה היהודית־פולנית לבעיות השעה בישראל. בשנת 1938 היה ראש הוועדה הפוליטית בוועידת פראג של {{ו|הצ"ח}} ו{{ו|הצה"ר}}, במהלכה היה בין המתנגדים להצעתו של פרופ' {{ו|בנימין אקצין}} לחזור להסתדרות הציונית, הצעה שנדחתה. בסוף שנה זו נתמנה יחד עם {{ו|הנריק שטראסמן}} ליועץ פוליטי של המפקדה העליונה לעלייה של התנועה הרוויזיוניסטית, גוף שהוקם לשם תאום בין בית"ר והאצ"ל בכל נושאי העליה היהודית ארצה. בראש מפקדה זו עמד מנחם בגין. קהאן היה מקורב לצמרת השלטון הפולנית ופעל מולם לשם השגת נשק למאבק הציוני בארץ ואימון צבאי של חברי בית"ר. מתוך נאמנותו לתנועה ולמנהיגה, התנגד לדרכו של {{ו|אברהם שטרן (יאיר)}}, שהיה באותה עת חבר מפקדת האצ"ל, אם כי לא חבר בית"ר, ופעל באותה תקופה ללא תאום עם תנועת בית"ר לגיוס חניכי בית"ר לאצ"ל עוד בהיותם בפולין, ולהקמת תאים חשאיים של האצ"ל על אדמת פולין. בינואר 1939 מונה קהאן למנהל עיתון דער מאמענט וקיבל לשורותיו את {{ו|אורי צבי גרינברג}} ככתב קבוע. לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה נתפס ע"י הסובייטים בגבול ליטא ונשלח למחנה עבודה. לאחר {{ו|מבצע ברברוסה}} ושחרור אזרחי פולין מן המאסר הסובייטי במסגרת הסכם מייסקי־שיקורסקי, השתחרר ממחנה העבודה ויזם את הקמת הגדוד היהודי ב{{ו|צבא אנדרס}} – צבא פולין החופשית. עם צבא זה הגיע בשנת 1941 ארצה, באופן דומה למנחם בגין, שעבר קודם לכן את אותו המסלול, אך בנפרד ממנו. עם הגעתו של קהאן ארצה, פרסם ארגון {{ו|ההגנה}} בבוליטין הסודי שלו לפעיליו: "עו"ד מרק כהן, אדם מוכשר וערום, בעל אופי פרובוקטיבי. יש להזהר מפניו."{{הערה|ד"ר מאיר (אלכס) קהאן, עורך: ד"ר יצחק אלפסי, '''שא אש להצית''', הוצאת העמותה להפצת תודעה לאומית בבית ז'בוטינסקי, תל־אביב, התשמ"ט 1998, עמ' 11}} באמצעות קשריו לצמרת הצבא והמנהיגות הפולנית פעל קהאן לשם שחרורו הרשמי של בגין מהצבא, במטרה שיוכל לעמוד לתפקיד מפקד האצ"ל. זאת לאור סרובו של בגין לערוק או להתמנות לתפקיד זה, כל עוד הוא משרת בצבא פולין. משנת 1944 היה פעיל ב{{ו|דלק (אצ"ל)}} (שירות הידעות של האצ"ל). באותה תקופה היה 'המוציא והמביא' של מנחם בגין, בעת היותו מפקד האצ"ל. את הקשר החשאי עם בית המסתור של בגין עשה תחת דמות כיסוי של דודה של {{ו|עליזה בגין}} כביכול, ודאג לכל מחסורו של מפקד הארגון החל מהספקת מזון ולבוש לו ולמשפחתו ועד טיפול בענייניו הבירוקרטיים והשגת דירות המסתור השונות בהן הסתתר. בגין אף השתמש בביתו של קהאן ברחוב אבן גבירול 42 בתל־אביב כאחד מנקודות המסתור שלו וכמקום מפגש לישיבות מפקדת האצ"ל. מנחם בגין כתב עליו:▼
▲בשנות ה-20 של המאה ה-20
===שנות ה-30===
"מרק-אלכס סיכן את עצמו ואת חרותו יומם ולילה. ביתו - בית סעד ללוחמים. בביתו קיימתי במחתרת את הפגישות החשובות ביותר. בביתו הסתיר גם את גידי ({{ו|עמיחי פאגלין}}) ז"ל, כאשר חיפשו אותו ואת כולנו בעזרת דיוויזיות שלמות. [...] מאיר קהאן יחד עם {{ו|אריה בן אליעזר}} ז"ל, [...] שחררו אותי מהשרות בצבא וכך אפשרו לי לעשות את המלאכה במחתרת." ▼
▲בשנות ה-30 של המאה ה-20 היה מתלמידי ונאמני [[זאב ז'בוטינסקי]], ומקורב לו אישית. משנת 1933 ניהל בפועל את מדיניות הבריתות של [[התנועה הרוויזיוניסטית]], במסגרתה נרקמו קשרים עם ממשלות שונות ובמיוחד ממשלת פולין, במטרה לאפשר עליה יהודית המונית ארצה חרף מגבלות הספר הלבן. משנת 1934 השתתף ככותב בעיתון [[טריבונה נארודובה]] שיצא בקראקוב, ופעל לקירוב דעת ההשכלה היהודית־פולנית לבעיות השעה בישראל. בשנת 1938 היה ראש הוועדה הפוליטית בוועידת פראג של
===שנות ה-40===
לאחר [[מבצע ברברוסה]] ושחרור אזרחי פולין מן המאסר הסובייטי במסגרת הסכם מייסקי־שיקורסקי, השתחרר ממחנה העבודה ויזם את הקמת הגדוד היהודי ב[[צבא אנדרס]] – צבא פולין החופשית. עם צבא זה הגיע בשנת 1941 ארצה, באופן דומה ל[[מנחם בגין]], שעבר מעט קודם לכן את אותו המסלול, אך בנפרד ממנו. עם הגעתו של קהאן ארצה, פרסם ארגון [[ההגנה]] בבוליטין הסודי שלו לפעיליו: "עו"ד מרק כהן, אדם מוכשר וערום, בעל אופי פרובוקטיבי. יש להזהר מפניו."{{הערה|ד"ר מאיר (אלכס) קהאן, עורך: ד"ר יצחק אלפסי, '''שא אש להצית''', הוצאת העמותה להפצת תודעה לאומית בבית ז'בוטינסקי, תל־אביב, התשמ"ט 1998, עמ' 11}} באמצעות קשריו לצמרת הצבא והמנהיגות הפולנית פעל קהאן לשם שחרורו הרשמי של בגין מהצבא, במטרה שיוכל לעמוד לתפקיד מפקד האצ"ל. זאת לאור סרובו של בגין לערוק או להתמנות לתפקיד זה, כל עוד הוא משרת בצבא פולין. משנת 1944 היה פעיל ב[[דלק (אצ"ל)]] (שירות הידעות של האצ"ל). באותה תקופה היה 'המוציא והמביא' של [[מנחם בגין]], כמפקד האצ"ל. את הקשר החשאי עם בית המסתור של בגין עשה תחת דמות כיסוי של דודה של {{ו|עליזה בגין}} כביכול, ודאג לכל מחסורו של מפקד הארגון החל מהספקת מזון ולבוש לו ולמשפחתו ועד טיפול בענייניו הבירוקרטיים והשגת דירות המסתור השונות בהן הסתתר. בגין אף השתמש בביתו של קהאן ברחוב אבן גבירול 42 בתל־אביב כאחד מנקודות המסתור שלו וכמקום מפגש לישיבות מפקדת האצ"ל. מנחם בגין כתב עליו:
▲"מרק-אלכס סיכן את עצמו ואת חרותו יומם ולילה. ביתו - בית סעד ללוחמים. בביתו קיימתי במחתרת את הפגישות החשובות ביותר. בביתו הסתיר גם את גידי (
כמו כן שימש קהאן כאיש כיסוי המבצע פעולות חוץ עבור מפקדת הארגון:
| |||