רובה אוטומטי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 25:
ה[[רובה חצי-אוטומטי|רובה החצי-אוטומטי]] הראשון היה "[[רובה מונדרגון]]" {{אנ|Mondragón rifle}} אשר הומצא על ידי ה[[גנרל]] המקסיקני מנואל מונדרגון בשנת [[1882]] ואשר נרשם כ[[פטנט]] בשנת [[1897]]. רובה זה היה בעל יכולת טעינה עצמית, אך עדיין ירה בבודדות ולא בצרורות כמו [[מקלע|מכונת ירייה]].
השלב הבא בפיתוחם של רובים אוטומטים התרחש ב[[מלחמת העולם הראשונה]] כאשר [[ג'ון בראונינג]] וחברת [[קולט]] הציגו את [[רובה בראונינג אוטומטי|הפיתוח שלהם, BAR]], המוזן ממחסנית ומתופעל ע"י חייל אחד, לעומת מכונת היריה המוזנת בשרשרת כדורים ואשר דרשה צוות של שני מפעילים ויותר.
הפיתוחים המודרניים של הרובה האוטומטי אשר הופיעו במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] ולאחריה: ה[[תת מקלע]] ו[[רובה סער|רובה הסער]] שמרו על בסיס הרעיון המקורי של תכונות הטעינה האוטומטית והירי הרציף אך השתפרו משמעותית מבחינת המשקל, קצב האש, תכולת המחסנית ונוחות התפעול. דוגמא טובה היא פיתוח ה-[[M14]] האוטמטי מה[[רובה חצי-אוטומטי| רובה המטען]] M1 גראנט, לאחר [[מלחמת העולם השניה]].
בזמן [[המלחמה הקרה]] נפוץ בעולם השימוש ב[[רובה סער|רובי סער]] אוטומטיים, בפרט ה[[AK-47|קלשניקוב AK-47]] הסובייטי וה-[[M16]] האמריקאי. ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20]] נעשו מחקרים על המלחמות ב[[המזרח הרחוק|מזרח הרחוק]] ([[מלחמת קוריאה]] ו[[מלחמת וייטנאם]]) והמלחמות ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] (בעיקר [[הסכסוך הישראלי-ערבי]]), והללו גילו שהירי האוטומטי היה ברובו הגדול לא יעיל: כלומר היחס בין מספר הכדורים שנורו למספר ההרוגים היה גבוה מאוד. בעקבות מחקרים אלה הוחלט לשנות את תורת הלחימה של ה[[רובאי]] כך שבמקרים הרגילים הירי יתבצע רק במצב חצי-אוטומטי או בצרורות (ירי של מספר כדורים קבוע בלחיצה אחת). בחלק מרובי ה-[[M16]], ובפרט ב-[[רובה M4|M4]], הוחלף מצב הירי האוטומטי בירי צרורות. עם זאת, ירי אוטומטי למטרות [[רתק]] או [[אש חיפוי|חיפוי]] עדיין נשאר כחלק מתורת הלחימה.
| |||