יעקובוס קאן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קו מפריד בטווח מספרים, סידור קטגוריות
שורה 3:
 
== תולדות חייו ==
קאן נולד ב[[האג]] למוריס קאן ויוהאנה היימנס, משפחה [[התבוללות|מתבוללת]] ו[[חילוניות|חילונית]], שבבעלותה היה הבנק הפרטי Bankierskantoor van Lissa & Kann שהיה מהבנקים המובילים באירופה. עם לקוחותיו של Bankierskantoor van Lissa & Kann נמנו בית המלוכה ההולנדי שאף התחתנו עם משפחת קאן, ועשירי הולנד. קאן התלמד כבנקאי בבנק Oyens en Zonen שהתמחה במניות. לאחר שהשלים את התמחותו ולאחר פטירתו של אביו התמנה יעקובוס קאן, בן ה-19, למנהלו של הבנק המשפחתי Bankierskantoor van Lissa & Kann.
 
בשנת [[1897]] נחשף ל[[ציונות]] כפתרון ל[[אנטישמיות]] שפשתה כתוצאה מ[[משפט דרייפוס]] והשתתף כצופה ב[[הקונגרס הציוני העולמי|קונגרס הציוני הראשון]]. יחד עם [[דוד וולפסון]] הקים את בנק "אוצר התיישבות היהודים". ב-[[1899]] יזם את ייסוד סניף [[ההסתדרות הציונית העולמית|ההסתדרות הציונית]] בהולנד. ב-[[1902]] ייסד את בנק אנגלו-פלשתינה (אפ"ק) ב[[יפו]] והיה ראש [[מועצת מנהלים|מועצת המנהלים]] שלו בשנים [[1918]]–[[1922]]. היה זה קאן שהעמיד לראשונה לרשותו של הרצל והתנועה הציונית את המימון והקשרים הפוליטיים הדרושים לקיום הקונגרסים הציונים ולהגשמת הרעיון הציוני.
 
ב-[[1908]] פרסם ספר ציוני בהולנדית בשם "ארץ ישראל - הארץ היהודית" (''Erets Israël - Het Joodsche Land''){{הערה|ראו: Jehoschua Guvrin, 'Eine vergessene prächtige Broschüre und ihr verblasster Autor,' ''Zeitschrift für die Geschichte der Juden'' 8 (1971), 141-147 {{גרמנית}}}}.
שורה 11:
שלטונות [[האימפריה העות'מאנית]] לא אישרו רכישת אדמות על ידי נתינים יהודים. כיוון שהיה נתין זר, רכש קאן על שמו (ב-[[1906]]) את אדמות פרדס ג'באלי שמצפון ליפו עבור אגודת אחוזת בית, שחבריה התכוונו לייסד את העיר תל אביב. לאחר הרכישה העביר קאן את המגרשים לידי [[הגרלת המגרשים לאחוזת בית|הזוכים בהגרלת המגרשים]]{{הערה|1=[http://www.ahuzatbait.org.il/Index.asp?ArticleID=295&CategoryID=213&Page=1 יעקובוס הנריקוס קאן] באתר אחוזת בית}}.
 
בשנים 1924-19281924–1928 יזם קאן את הנציגות ההולנדית של הולנד ובית המלוכה ההולנדי ב[[ארץ ישראל]] ומונה כקונסול ההולנדי הראשון בירושלים.
 
עם כיבוש הולנד ב[[מלחמת העולם השנייה]] על ידי ה[[נאצים]], גורשה משפחת קאן מביתה בהאג. ב-[[29 בספטמבר]] [[1943]] נשלחו קאן ומשפחתו ל[[מחנה וסטרבורק]]. ב-[[4 בספטמבר]] [[1944]] נשלחה המשפחה ממחנה וסטרבורק ל[[גטו טרזיינשטט]] בנסיעת אימים ברכבת שנמשכה 24 שעות.
שורה 34:
== לקריאה נוספת ==
נכדו איתמר איצקוביטש-ארבל תרגם 25 מ-165 מכתביהם של קאן ואשתו שנכתבו בין מאי 1940 לאוגוסט 1947, והתרגומים קובצו בחוברת השמורה ב[[בית טרזין]]{{הערה|'מות נאמנו של הרצל', [http://www.cet.ac.il/terezin/d-k8h.htm דפי קשר (האגודה להנצחת חללי גיטו טרזין) 47 (אוגוסט 1999)]}}.
 
* http://www.dutchjewry.org/drieluik/jacobus_henricus_kann/jacobus_henricus_kann.htm
* [[גצל קרסל]], 'בעל הקושאנים של "אחוזת בית"', '''[[הפועל הצעיר (עיתון)|הפועל הצעיר]]''' מא, 5 (תש"ל), 16-17.
* גצל קרסל, 'האיש שעל שמו הקושאנים הראשונים של "אחוזת בית"', '''[[הדאר]]''' 58, לג (תשל"ט), 542-543.
* [[מרדכי אליאב]], 'יעקובוס קאן - דיוקנו של מנהיג ציוני', '''[[כיוונים חדשים]]''' 19 (תשמ"ג), עמ' 81-9181–91. (התפרסם גם בגרסה אנגלית: Jacobus Kann as a Zionist leader,' in: [[יוסף מכמן|Jozeph Michman]] (Ed.), ''Dutch Jewish History: Proceedings of the Symposium on the History of the Jews in the Netherlands, November-December 1982, Tel Aviv-Jerusalem'', Tel Aviv: Tel Aviv University; Jerusalem: Hebrew University, 1984, Vol 1, pp. 491-507.)
 
<div class="mw-content-ltr">
שורה 59 ⟵ 58:
{{מיון רגיל: קאן, יעקובוס}}
[[קטגוריה:פעילים ציונים בהולנד]]
[[קטגוריה:ציונים ילידי המאה ה-19]]
[[קטגוריה:בנקאים יהודים]]
[[קטגוריה:בנקאים הולנדים]]
שורה 67 ⟵ 65:
[[קטגוריה:יהודים בשואה: הולנד]]
[[קטגוריה:קונסולים יהודים בתקופת המנדט]]
[[קטגוריה:ציונים ילידי המאה ה-19]]
[[קטגוריה:ילידי 1872]]
 
[[קטגוריה:נפטרים ב-1944]]