בנק שלמה המלך – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: איגרות\1חוב
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''בנק שלמה המלך''' היה [[בנק]] ארצישראלי שפעל בתקופת [[המנדט הבריטי]].
 
בנק שלמה המלך הוקם ב-19 בנובמבר [[1931]],{{הערה|'''האגודות השיתופיות לאשראי והמוסדות הבנקאים 1903-1939''', יחידת המחקר - המפקח על הבנקים}} על ידי דב רוזנשטיין, והחל לפעול בפברואר [[1932]] ברחוב בן-יהודה ב[[ירושלים]]. רוזנשטיין נולד בפולין בשנת [[1889]] ו[[העלייה השנייה|עלה לארץ ישראל]] ב-[[1911]].{{הערה|{{תדהר|5|2313|דב רוזנשטיין}}}} מאחר שהיה [[רואה חשבון]] מוסמך מצא עבודה ב[[אפ"ק]], והיה ממקימי The central kupat milveh association, (ששינה את שמו מאוחר יותר לבנקל"בנק הלוואות))".{{הערה|שלמה ז. קלונסקי, '''בנקים בארץ־ישראל בתקופת המנדט הבריטי, 1918–1947''', חמו"ל, 1978, עמ" 36}} בשל חברותו ב{{ה|בונים החופשיים}} בחר בשם "שלמה המלך" ("הבונה הראשון" על פי אמונת הארגון) וקיווה שחברי הארגון ישקיעו בבנק. הבנק נוסד על יסוד הון זעום של 1000 [[לא"י|לירות ארץ ישראליות]] (לא"י), והוקם בשיתוף עם ד"ר זנדברג, בירושלים. בהמשך נפתחו סניפים ב[[שדרות רוטשילד]] ב[[תל אביב]] ובבית השעון ב[[הדר הכרמל]] ב[[חיפה]].{{הערה|ספר הטלפונים, 1937}} גיוס ההון מן הציבור התאפשר בעזרת מכירת עשרות אלפי [[איגרות חוב]]. הבנק השקיע חלק מהונו בקניית קרקעות. אחת מחברות ההנהלה הייתה [[עדה גלר]],{{הערה|'''העיתון הרשמי של ממשלת פלשתינה (א"י)''', [https://www.nevo.co.il/law_html/law21/PG-0518.pdf 13 ביוני 1935, עמ' 505].}} רואת החשבון הראשונה בארץ ישראל.
 
ב[[משבר חבש]] (השמועות על מלחמה בין איטליה לאתיופיה החל מהמחצית השנייה של 1935) נותר לבנק הון של כ-200 לא"י שהיו כ-1000 דולר,{{הערה|[[יובל אליצור]], '''הבנקאים, סיפורה של הרפתקאה''', הוצאת דומינו, 1984, עמ' 26}} כתוצאה מירידת ערך הקרקעות.{{הערה|{{על המשמר||לא היתה "הסתערות"|1967/01/25|00304}}}} אחרי המשבר הוקמה ועדה לבנקאות בא"י,{{הערה|ישראל בר יוסף, ועדה לבחינת הבנקאות בארץ ישראל, '''רבעון לבנקאות''', גליון מס' 51, טבת תשל"ד, דצמבר 1973, עמ' 83-72}} והבנק נדרש להגדיל את הונו העצמי, אחרת יהפך לחברה, ולא יהיה רשאי לשמש כבנק. הבנקים הגדולים ([[אפ"ק]] ו[[בנק מרכנתיל דיסקונט|ברקליס]]) שפעלו להצלת חלק מהבנקים הקטנים הרבים של אותה תקופה, מיאנו לעזור לבנק שלמה המלך, והוא פשט את הרגל בינואר 1940.{{הערה|{{המשקיף||בנק "שלמה המלך" פורק ע"י השלטונות|1940/01/08|00404}}}} חלק ניכר מבעלי הפקדונות בעת הפירוק היו קרובי משפחתו של רוזנשטיין עצמו ועובדי הבנק שחלק ממשכורתם הופרש לטובת חסכונות. רוזנשטיין נעצר באשמת זיוף והשמדת ראיות,{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|הארץ|HARETZ||מנהל בנק שלמה המלך נעצר|1940/06/28|00814}}}} אך שוחרר לבסוף.